# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/65/12/

ועל־כן 'כל מה שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החלדה' (חלין קכז.), כי עקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליה בני־אדם, כי כל מה שהמדרגה נמוכה יותר - שם ההעלמה ביותר. כי יש ארבע יסודות, אש, רוח, מים, עפר; והעפר נמוך מכלם ושם תכלית ההעלמה, כי על העפר יושבין בני־אדם שהם בעלי הבחירה, שהיא על־ידי ההעלמה היתרה דיקא וכנ"ל, שבשביל זה נברא הכל כנ"ל. ועל־כן שם בעפר דיקא יש חלדה, שהוא בחינת קלפה חזקה שמעלמת האמת, כנ"ל.

ועל־כן בעפר הזה שאנו יושבין עליה שבכאן היא תכלית ההעלמה כנ"ל, עקר התקון לגלות ההעלמה - הוא על־ידי אמונה דיקא, דהינו אמונת חכמים וכנ"ל, כי יסוד העפר הוא בבחינת אמונה, בבחינת "שכן ארץ ורעה אמונה" (תהלים לז, ג) כמו שמבאר במקום אחר, כי הארבעה יסודות, אש, רוח, מים, עפר הם כנגד ארבעה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, שהם בחינת ארבע אותיות השם, שהם בחינת השלשה מחין ואמונה שהיא בחינת מלכות [כידוע בכתבים (עץ חיים שער מב, פרק א)]. נמצא, שאש, רוח, מים הם כנגד השלשה מחין, ועפר הוא כנגד אמונה־מלכות. וזה שמצינו שהדעת נמשל לאש, רוח, מים, אבל לא לעפר, כי מים בבחינת הדעת, כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וכן רוח בבחינת שכל, כמו שכתוב (שם פסוק ב): "רוח חכמה ובינה", וכתיב (איוב לב, ח): "אכן רוח היא באנוש", שנאמר לענין החכמה שבאדם. וכן אש הוא בחינת השכל [כמובא בדברי רבנו ז"ל (סימן ס)], שהשכל שבאדם הוא כמו אש דולק, בחינת "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז), וזה שכתוב (ירמיה כג, כט): "הלוא כה דברי כאש" וכו'. אבל עפר הוא רק בבחינת אמונה, כי עפר הוא יסוד התחתון ששם יושבין כל בני חלד, ששם תכלית ההעלמה בשביל הבחירה, ושם עקר ההתגלות - לידע האמת ולהכיר את הבורא יתברך הוא על־ידי אמונה, והעקר הוא אמונת חכמים אמתיים שעוסקין להמשיך אלקותו יתברך בעולם ולגלות האמת בעולם.

ועל־כן 'אין חלדה כי־אם ביבשה' (חלין שם), דהינו ביסוד העפר, כי שם תכלית ההעלמה שהיא בחינת חלדה כנ"ל, אבל במים – שם התחלת התגלות הדעת כנ"ל. על־כן אין ההעלמה גדולה שם כל־כך, כי מים גבוהים מן העפר, וכל מה שהמדרגה גבה יותר, שם נתמעטה ההעלמה ומתחיל התגלות הדעת קצת. ועל־כן נמשל הדעת למים כנ"ל. ועל־כן במים אין שם חלדה, כי שם אין ההעלמה גדולה כל־כך כנ"ל. ועל־כן כל הטהרות מכל הטמאות הוא על־ידי מים שאין שם חלדה, שהיא קלפת ההעלמה, שהוא בחינת החלד, שהוא הראשון משמונה שרצים הטמאים, שמשם כל הטמאות של כל העוונות שבאים על־ידי ההעלמה, כי המים הם בבחינת התגלות הדעת שיוצאין מההעלם אל הגלוי, שזה נמשך על־ידי שמתחזקין באמונת חכמים אמתיים, שעל־ידי־זה זוכין על־ידי החכמים אמתיים להמשיך דעת ועצות שלמות - לטהר מכל הגלולים ומכל הטמאות, שהם בחינת מים טהורים המבארים בהתורה הנ"ל, בחינת "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם" וכו' (יחזקאל לו, כה), כי על־ידי התחזקות האמונה זוכין להתגלות הדעת ולעצות שלמות ולהמשיך ההמתקה משכל הכולל העליון, על־ידי שמאמין בכל הספרים הקדושים של התורה, שעל־ידי־זה נמתק הכל ונטהר מהכל וכנ"ל.