# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/65/15/

וזה בחינת שתים עשרה בדיקות הסכין, כנגד שנים־עשר אבני יעקב וכו'. וזה בחינת פגימת הסכין כפגימת המזבח, שממתיק הדין על־ידי בחינת קדש־קדשים, שמשם נמשך ההמתקה והתקון של כל הקרבנות כלם. ועל־כן אסור שהיה ודרסה, כי אסור שיהיה עצל וגם צריך שלא יהיה דוחק את השעה. ובשביל זה צריך עצה שלמה בלי שום פגם.

וזה בחינת חלדה - לשון 'חלדה', כמו שפרש רש"י ז"ל (חלין ט.): 'כחלדה זו התחובה בחורין'. "האזינו כל ישבי חלד" 'כל מה שיש ביבשה יש בים' וכו'. וקשה, וכי בשביל זה יקראו כל בני עולם על שם החלדה? וכן הקשה בפרוש על העין יעקב, עין שם. גם אמרו רבותינו ז"ל: "מושיבי עקרת הבית", עשאוני בניך כחלדה שדרה בעקרי הבתים, והדבר תמוה מאד. אך עקר קיום העולם על־ידי ההעלמה וכו', כי כמה דברים נעלמו וכו', כי עקר הבריאה בשביל הבחירה, והבחירה היא רק על־ידי ההעלמה. והעקר להעלות מהעלם אל הגלוי. וכל מה שהמדרגה נמוכה יותר, שם נעלם החיות יותר וכו'. וזה בחינת כל מעשי המשכן, שהוא התגלות אלקות כדי להוציא מההעלם אל הגלוי.

ועל־כן צוה משה על הארון תחלה ובצלאל עשה המשכן תחלה, כי משה צריך להמשיך ההמתקה מקדש קדשים, אבל אחר־כך צריכין אנחנו לכנס אל הקדשה מתתא לעילא בהדרגה. ומחמת שכל השחיטה היא להעלות מהעלם אל הגלוי, שהוא מחי למדבר, על־כן אסור חלדה וכנ"ל. ועל־כן צריך לקבל הסכין מתלמיד־חכם, כי עקר התקון על־ידי התלמיד־חכם, על־ידי אמונת חכמים, על־ידי רבוי הספרים. וכמו שמבאר שם.

שיך לענין 'יושבי חלד' הנ"ל

כי הדבר תמוה מאד מה שקרא כל באי עולם "יושבי חלד" בשביל שיש בו חלדה. גם למה מזמור זה דיקא, שמדבר מהבלי העולם קראו יושבי חלד על שם החלדה? אך עקר מה שנקרא העולם על שם החלדה, הוא מחמת גדל ההעלמה שיש בעולם, כי החלדה דרה בעקרי בתים, ובאה במארב ובהכמנה ובגנבה, שזהו בחינת כל עניני העולם־הזה שהוא מלא הבלים, כמו שכתוב (קהלת ו, יא): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל". וכמו שפרש רש"י שם. וכל עניני הבלי העולם־הזה, הוא מחמת גדל ההעלמה שבעולם, כמו שכתוב (שם ג, יא): "גם את העלם נתן בלבם", ופרש רש"י 'לשון העלם', וכמו שפרשו חכמינו ז"ל, כמה דברים שנעלמו מן העולם, יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חברו. ואמרו שם: שהוא בשביל קיום העולם שאם לא כן אין אדם בונה בית וכו'. ולכאורה קשה, מאי כלי האי לא יבנו בית? הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים, כמו שכתוב (תהלים מט, יב): "קרבם בתימו לעולם", וכמו שכתוב (איוב ג, יד): "הבנים חרבות למו", וכן בפסוקים רבים.

אבל באמת הכל בשביל הבחירה, ועקר עבודת האדם להוציא מהעלם אל הגלוי. אבל אי אפשר לבוא לזה כי־אם על־ידי אמונת חכמים, כי אף־על־פי שהוא דבר פשוט, והכל יודעין זאת שהעולם־הזה הוא הבל הבלים צל עובר וכו', אף־על־פי־כן רב באי עולם כרוכים אחרי הבלי עולם־הזה ומבלים ימיהם להבל ולריק. ועקר ההעלמה הוא על־ידי טרדת הממון והפרנסה וכו'. על־כן צריכין צדיק גדול שימשיך חכמה נפלאה, שיוכל להוציא העולם מגדל ההעלמה הזאת. ועל־כן כשמדבר דוד במזמור מ"ט, מגדל הבל העולם, כמו שכתוב שם: "קרבם בתימו לעולם וכו', זה דרכם כסל למו" וכו'. התחיל תחלה: "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" וכו', כי צריכין לזה חכמה גדולה לגלות עצם ההעלמה הזאת. וזה ענין כל מלאכת המשכן ובית־המקדש, כי צריכין להמשיך זה השכל מבחינת קדש קדשים שהוא שכל הכולל העליון מאד, ומשם צריכין להמשיך ההמתקה לגלות ההעלמה. ועל־כן צוה משה על עשית הארון תחלה ובצלאל עשה משכן תחלה וכו', כנ"ל.

ועל־כן כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החלדה - כי עקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליו, כי כל מה שהמדרגה נמוכה יותר - שם ההעלמה ביותר, כי יש ארבעה יסודות, אש, רוח, מים, עפר. והעפר נמוך מכלם, ושם ההעלמה ביותר, כי שם ישוב העולם בעלי הבחירה, שהוא על־ידי ההעלמה, שבשביל זה נברא הכל, ושם בבחינת עפר היא תכלית ההעלמה. ועל־כן שם דיקא יש חלדה, שהיא בחינת קלפה חזקה שמעלמת האמת שהוא החלד, שהוא הראשון משמונה שרצים הטמאים. ועל־כן שם בבחינת עפר, שהוא תכלית ההעלמה - עקר התקון על־ידי אמונה, שהוא בחינת עפר, כמו שמובא במקום אחר (חלק ב ה, א), אבל מים הוא גבה יותר, ושם התחלת התגלות הדעת.

כי הארבעה יסודות, אש, רוח, מים עפר הם כנגד ארבעה עולמות שהם בחינת ארבע אותיות השם, שהם בחינת חכמה ובינה, תפארת ומלכות, שהם בחינת השלשה מחין, ואמונה שהיא בחינת מלכות. נמצא, שעקר התחלת הדעת הוא בבחינת מים. ועל־כן נמשל הדעת למים, כמו שכתוב (ישעיה יא, ט): "כי מלאה הארץ דעה וכו' כמים" וכו'. וכן רוח בחינת (שם יא ב): "רוח חכמה ובינה", "אכן רוח היא באנוש" (איוב לב, ח), וכן לאש. ועל־כן אין שם חלדה, כי שם נתמעט ההעלמה, אבל שאר ברואים יש שם שהם גם־כן בחינת העלמה קצת, אבל בבחינת רוח ואש אין שם כל־כך בריות, כי כל הבריות מעלימין, אבל על ידם עקר התגלות, כי ההעלם בשביל הגלוי, שזהו עקר בחינת הבחירה, שמי שזוכה לעמד בנסיון ולשבר הבחירה, מגלה אלקותו על־ידי־זה דיקא, על־ידי שהיה העלמה גדולה כל־כך.