# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/793/65/18/

וזה בחינת פרשת פרה שקורין אחר פורים וכתב אדמו"ר ז"ל (בסימן עד בלקוטי תנינא), שבתחלה הוא פור ואחר־כך נעשה פרה. ולכאורה מה שיכות פור לפרה? אך על־פי הנ"ל, שעל־ידי הפור רצה לפגם בהגורל של יום הכפורים, שעל־ידו נכנס הכהן הגדול לבית קדש־קדשים להמתיק כל הדינים, שעל־ידי־זה עקר התגלות ההעלמה. כי כל העלמות על־ידי הדינים, שמהם כח הסטרא־אחרא והיצר־הרע המעלים האמת. והמן על־ידי שהפיל פור הוא הגורל - בכשפיו העצומים, רצה לפגם בגורל דקדשה של יום־הכפורים, שנתן אהרן על שני השעירים "גורל אחד לה', וגורל אחד לעזאזל". על־כן כשזכו להכניעו ונעשה פורים על שם הפור, זוכין אחר־כך לטהרת הפרה אדמה, כי פרה אדמה ושעיר המשתלח הם בבחינה אחת, כי שניהם מעשיהם בחוץ [כמובן בספרים (רקאנטי פרשת תצוה)], ועל ידם דיקא עקר טהרת וסליחת עוונות, כי עקר מעשה פרה הוא שצריכין לשחטה נוכח פתח אהל מועד שהוא קדש קדשים - להמשיך ההמתקה משם, מקדש קדשים. עד שבתקף גדל כח הצדיק הממתיק הדינים יהיה נמשך השכל העליון שהוא ההמתקה עד לחוץ ממש, שיהיה נמשך משם עצות נפלאות, עד שכל העומדים בחוץ ממש יהיה להם תקוה לבל יאבדו לגמרי, על־ידי התגברות אבי אבות הטמאה, חס ושלום, שהוא טמאת מת, שהוא מעלים האמת מאד מאד, בכמה מיני העלמות והסתרות בלי שעור וערך, אבל הצדיק האמת נכנס למקום שנכנס כנ"ל, כי הוא בחינת משה, שכל תקון מעשה פרה שעשו כל הכהנים גדולים הכל על ידו דיקא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י במדבר יט, ב): 'כלם יקראו על שמך'. וצריכין לקדש כלם מאפר פרה של משה, כי אין מי שיוכל לתקן מעשה פרה כי־אם בחינת משה, שיקר מלפני ולפנים כנ"ל, שנכנס למקום שנכנס וכו', עד שממשיך המתקה של השכל העליון עד לחוץ ממש לטהר כל המנחים בחוץ ממש מטמאתם החזקה, שהוא טמאת מת, שהוא אבי אבות הטמאה - לטהרם מטמאה זאת.