# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/62/1/

והנה אנחנו בני־ישראל אנו צריכין שיהיה אכילתנו קדש, כדי שיאיר בעת האכילה הארת הרצון כנ"ל. ועל־כן אסור לנו לאכל מינים טמאים, רק מינים טהורים שיש בהם סימני טהרה, שהסימנים מרמזים, שאלו המינים יש בהם הארת הצדיק הנ"ל, שמאיר בכל העולמות, בדרי מעלה ודרי מטה, כי הצדיק הנ"ל הוא מתקן ומחיה את כל העולמות בבחינת עולם התקון, כי הצדיק יסוד עולם הוא הוא בחינת התקון [כי התקון הוא על־ידי מלך השמיני, שהוא "הדר" (בראשית לו, לט), שהוא בחינת יסוד, בחינת הצדיק (זהר ויקרא יא:)], כי הצדיק הנ"ל זוכה לבחינת 'מה' כנ"ל ומשם נמשך תקון העולמות [כי עולם התקון הוא על־ידי אור 'מה' החדש, כמו שאיתא ב'עץ־חיים' (בהיכל ב, שער התקון פרק ב)]. ועל־כן הוא מתקן ומחיה דרי מעלה ודרי מטה, כי כלם צריכין תקון.

כי פגם קלקול העולמות על־ידי שבירת כלים היה מחמת רבוי אור, מחמת שלא יכלו לסבל רבוי האור, על־ידי־זה נשברו ועלה האור למעלה והכלים נשברו וירדו בבריאה וכו', ואחר־כך נתקנו, רק כמה ניצוצות נשארו עדין למטה, שבזה עוסקין הצדיקים וכל ישראל לבררם ולהעלותם בכל דור ודור, כידוע. ואלו הניצוצות נפלו ונתפשטו בכל העולמות אפלו בעשיה. ועל־כן הצדיק, שהוא התקון, הוא מתקן ומחיה דרי מעלה ודרי מטה, הינו דרי מעלה ששם היה הקלקול והשבירה מחמת רבוי אור, הוא מחיה ומתקן אותם על־ידי בחינת 'איה', בחינת 'מה חמית', הינו שמראה להם שהם רחוקים ממנו יתברך. ועל־ידי־זה הם יכולים לסבל האור ואינם מתבטלים, כי הוא מראה להם שהם רחוקים ממנו יתברך בבחינת 'מה חמית', בחינת 'איה מקום כבודו'.

ודרי מטה ששם הם ניצוצות הנפולין - שנפלו לגמרי ממקום קדשתן מעת השבירה, ונפלו לכל המדרגות התחתונות, עד שנתפשטו אפלו בבהמות וחיות ועופות. ומחמת גדל ירידתן - שכחו מעלתן, ונדמה להם שהם רחוקים מאד מאד ממנו יתברך, עד שאינם יכולים עוד להרים עצמן לעלות למעלה, על־כן הצדיק מחיה אותם על־ידי בחינת 'מלא כל הארץ כבודו'. בבחינת תחית המתים שהוא בחינת עולם־התקון, בחינת (ישעיה כו, יט): "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר", הינו שמעורר אותם ומחיה אותם הניצוצות שירדו למטה מאד לבל יתיאשו עצמן, כי 'מלא כל הארץ כבודו'. וזה בחינת מינים טהורים ומינים טמאים, כי אנו אין יכולין לאכל כי־אם אותן המינים שכבר התחיל להאיר בהם בחינת עולם התקון, הינו הארת הצדיק כנ"ל. אלו דוקא אנו יכולין לאכל, כי יש לנו כח לבררם על־ידי אכילתנו, אבל המינים שאין בהם הארת התקון - אין בנו כח לברר ואסור לנו לאכל.