# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/62/2/

וזה בחינת סימני בהמה וחיה, שהם, מעלה גרה ומפריס פרסה, זה רמז על הארת הצדיק הנ"ל, שעל־ידו התקון, כי הניצוצות שנפלו וירדו ונשתלשלו ונתלבשו בבהמות וחיות הם בחינת שוכני עפר, כי ירדו במדרגה התחתונה מאד. והצדיק מחיה אותם בבחינת 'הקיצו ורננו שכני עפר'. וזה בחינת מעלה גרה - גרה זה בחינת הניצוצות והנפשות שנפלו וירדו מאד, בבחינת (שמואל־ב יד, יד): "וכמים המגרים ארצה אשר לא יאספו", כי ירדו מאד כמים המגרים ארצה, ועל־ידי הארת הצדיק הנ"ל שהוא מעורר ומחיה אותם בבחינת 'הקיצו ורננו שכני עפר', על־ידי־זה הם בבחינת מעלה גרה, הינו שנמשך עליהם הארת הצדיק, שעל־ידי־זה מעלה את הנפשות והניצוצות שנפלו וירדו כמים המגרים ארצה, כי הוא יתברך חושב לבל ידח ממנו נדח (שם), כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו' כנ"ל. וזה בחינת מפריס פרסה - כי הניצוצות שנפלו למקומות הנמוכים כאלה בבהמות וחיות - הם כצפרים האחזות בפח (קהלת ט, יב). כי הם סגורים במאסר, אבל על־ידי הארת הצדיק הנ"ל שהוא מעורר ומחיה אותם בבחינת 'מלא כל הארץ כבודו', על־ידי־זה הוא מראה להם, שגם שם במקום שהם יש פתח לצאת. וזה בחינת מפריס פרסה - זה רמז שגם ברגלי הבהמות שהוא מדרגה התחתונה מאד, גם שם נמצא פתח לצאת, הפך פרסותיו קלוטות, שהוא בחינת שהם קלוטים וסגורים שם ואינם יכולים לצאת, אבל מפריס פרסה זה בחינת שיש פתח גם שם במדרגה התחתונה מאד - לצאת משם, כי 'מלא כל הארץ כבודו' ואין שום יאוש בעולם כלל, כי 'לית אתר פנוי מניה' וכו' כנ"ל.

הלכה ג' - על־פי התורה 'תקעו' ב', לקוטי תנינא סימן ה' נאבדה בעוונותינו הרבים.