# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/12/

וזהו בחינת רבוי הצדקה של פורים, בחינת (אסתר ט, כב): "ומתנות לאבינים". 'וכל הפושט יד לטל נותנין לו' (ירושלמי מגלה א, ד), כדי להמשיך קדשת מרדכי, בחינת (אסתר ו, ב): "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי"; שעל־ידי־זה עקר מפלת המן כנ"ל, שזה זוכין על־ידי רבוי צדקה דיקא, כדי שיהיה לנו שלום עם הכל, כדי שיהיה האויר נח וזך, שעל־ידי־זה נשמע הדבור למרחוק, בבחינת "ושמעו הולך" וכו' (שם ט, ד), בחינת (שמות טו, יד): "שמעו עמים ירגזון" וכו' הנאמר ביציאת מצרים, בפסח, שהוא גם־כן בבחינה זו, כנ"ל.

וזה שכתב רבנו ז"ל (בסימן רא), ש מצ"ת ראשי תבות: " צ' דקה ת' ציל מ' מות" (משלי י, ב). כי פסח בחינת מצה, שהוא תחלת התגלות האמונה, עקר התקון על־ידי צדקה וחסד, בחינת אברהם איש החסד כנ"ל. וזה בחינת 'צדקה תציל ממות', שמצלת מבחינת (שם ה, ה): "רגליה ירדות מות", בבחינת 'צדק יקראהו לרגלו' כנ"ל (אות ה). שעל־ידי הצדקה קוראין את הטוב מבחינת 'רגלין', מבחינת "ותגל מרגלתיו". ומצילין את הטוב, מבחינת 'רגליה ירדות מות', בבחינת 'צדקה תציל ממות', שזהו בחינת מצת, 'לחם עני' (דברים טז, ג), לחם שעקר תקונו על־ידי צדקה לעניים, שעל־ידי־זה נשמע הדבור אמונה בחינת פה – סח, למרחוק, שזה עקר תקון האכילה דקדשה, כנ"ל.