# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/13/

וזה בחינת (תהלים יב, ז): אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים; כסף צרוף - זה בחינת (משלי יט, ד): "הון יסיף רעים רבים", בחינת צדקה (כמבאר שם בהתורה הנ"ל), כי צדקה מתקן הכסף והממון של האדם, וכמו שכתוב (זכריה יג, ט): "וצרפתים כצרף את הכסף" וכו' "והיו לה' מגישי מנחה בצדקה" (מלאכי ג, ג). הינו על־ידי 'כסף צרוף', דהינו על־ידי צדקה, שמצרף ומטהר את הכסף והעשירות, על־ידי־זה אמרות ה' אמרות טהרות - שהם דבורי אמונה נמשכין ונתגלין בכל הארץ, בחינת אמרות ה' אמרות טהרות - על־ידי 'כסף צרוף', בחינת צדקה, על־ידי־זה בעליל לארץ - שמתגלין ונתעלין ונחשבין בכל הארץ, הינו כנ"ל. וזהו מזקק שבעתים - בחינת ארבעים ותשעה ימי הספירה שבהם נעשה תקון הזה, כנ"ל.

ועתה מחבר היטב מקרא הזה לכל דברי המזמור הזה, שמדבר שם תחלה מחטא לשון הרע, ואחר־כך פתאם מדבר ענין מקרא "אמרות ה'" הנ"ל, שנראה שם לכאורה שלא כענינו, אך על־פי הנ"ל מחבר ומקשר היטב, כי תחלה מדבר מבעלי לשון הרע שמקלקלין מאד, שפוגמין באמונה הקדושה, כמו שכתוב שם (תהלים יב, ב־ג): הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים וכו', שוא ידברו וכו', הינו שדוד צועק להשם־יתברך על חסרון האמונה שנמשך על־ידי שנסתלקו הגומלי־חסד, בחינת גמר חסיד, ועל־ידי־זה כי פסו אמונים מבני אדם - שנפגמה האמונה, כי כשיש חסד אז נשמע דבורי האמונה למרחוק ונתגדלה האמונה בעולם ולהפך להפך. וזהו כי גמר חסיד כי פסו אמונים וכו' כנ"ל. ולא די ש גמר חסיד כנ"ל, אף גם נתרבו בעלי לשון הרע בחינת שוא ידברו איש וכו', שעל־ידי־זה נתרבה מחלקת ושנאה וקנטור בעולם, שהוא בחינת רוח סערה, שעל־ידי־זה נתבלבל האויר ואי אפשר להשמיע הדבור למרחקים כנ"ל. ועל זה מתפלל דוד המלך, עליו השלום, ומתנבא שסוף כל סוף יגמר השם־יתברך כרצונו ו יכרת ה' כל שפתי חלקות וכו' משוד עניים וכו' עתה אקום יאמר ה' - שהשם־יתברך יקום ויושיע בודאי להעניים והאביונים החוסים בצל הצדיקים. ובעלי לשון הרע ומחלקת יכרעו ויפלו ולא יוכלו לבלבל העולם מלשמע קול דברי הצדיק, אדרבא, השם־יתברך יזכה את ישראל להרבות בצדקה, שעל־ידי־זה יתגלו ויתעלו האמרות טהורות של הצדיק בכל העולם שזהו בחינת אמרות ה' וכו' כסף צרוף וכו', כנ"ל.