# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/20/

וזה בחינת שלש פעמים 'צדקתך' שאומרים בשבת במנחה - להמשיך עלינו כח השלשה צדיקי יסודי עולם שנסתלקו אז שהם, יוסף, משה, דוד (זהר תרומה קנו.). כי מבאר לעיל, שדיקא בכח הסתלקות הצדיק נטהר ונזדכך האויר, עד שיכולין לשמע דבריהם גם עתה בכל מקום שהוא. ועל־כן בשבת במנחה שאז הוא רעוא דרעוין, רצון שברצונות, שאז הוא בחינת תכלית שלמות אויר הנח והזך, שהוא בחינת רצון ואהבה ושלום, שזהו בחינת שבת שלום, שהוא שביתה וניחא, אהבה ורצון ושלום. ובשבת במנחה אז הוא רצון שברצונות תכלית הרצון והאהבה והשלום, שכל זה הוא בחינת שלמות האויר הנח והזך כנ"ל. ועל־כן אלו השלשה צדיקים הגדולים נסתלקו אז, להורות לנו, שדבריהם חיים וקימים לעד ולעולמי עולמים, כי הם ממשיכים גם אחר הסתלקותם בכל פעם בחינת אויר הנח והזך, כדי שישמעו דבריהם למרחוק, כדי לגיר גרים ולעשות בעלי תשובה שבזה עוסקים הצדיקים הגדולים גם לאחר הסתלקותם לגיר גרים ובעלי תשובה [כמבאר בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות (בסימן רטו)]. ועל־כן אומרים אז שלש פעמים 'צדקתך' כדי להמשיך עלינו כח קדשת האויר הנח והזך שלהם, שהוא נמשך עלינו בכח הצדקה דיקא כנ"ל. ועל־כן אומרים שלש פעמים 'צדקתך' דיקא, כי דיקא על־ידי בחינת צדקה נמשך תקון זה כנ"ל. וזה שנוהגין הצדיקים לומר תורה ומוסר בסעדה שלישית דיקא, כי אז יכולין להשמיע הדבור למרחוק, כנ"ל.