# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/22/

ועשית חג שבועות וכו' מסת נדבת ידך וכו' (דברים טז, י). בחינת צדקה, שעל־ידי־זה נעשה אויר הנח והזך, שעל־ידי־זה נשמע הקול למרחוק וכו', שזה עקר בחינת שבועות, כנ"ל.

צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש וכו' (הגדה של פסח). 'פרעה' בחינת מ"ט שערי טמאה כנגד זה סופרים מ"ט ימי הספירה וכו'. ו'לבן' בחינת הקלפה שכנגד לבן העליון, בחינת שער החמשים, שלרמאותו ושקרותו כמעט אין קץ, בחינת "ותחלף את משכרתי עשרת מונים" וכו' (בראשית לא, מא) כנ"ל. ועל־כן בשבועות שהוא יום החמשים, בחינת שער החמשים דקדשה, שמשם נמשך כח להכניע ולשבר גם הקלפות ושקרים אלו כנ"ל, על־כן אז הוא זמן הבאת בכורים, כי שבועות נקרא בתורה 'יום הבכורים', כי בשעת הבאת הבכורים מזכירין מעשה לבן, כמו שכתוב בודוי בכורים (דברים כו, ה): "וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אבד אבי" וכו', כי בשבועות ביום החמשים נמשך כח להכניע ולבטל אותו, כנ"ל. ועל־כן פרעה לא גזר אלא על הזכרים, כי שם יש קץ וגבול לרשעותו כנ"ל, אבל לבן בקש לעקר את הכל, חס ושלום, כי שם כמעט אין קץ וגבול לרמאותו ושקרותו כנ"ל. אבל בכח קבלת התורה בשבועות שהוא יום החמשים מכניעין ומבטלין גם אותו, כנ"ל.