# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/27/

וזהו בחינת עפר סוטה - שהוא מברר האמת אם נטמאה אם לאו. כי דיקא העפר הקדש שבקרקע המשכן מברר זה, מחמת שעפר כלול משתי הבחינות שמשם אחיזת השקר ושם בטולו, על־כן שם נבחנת הסוטה כששותה המים עם העפר – אם יניקתה וחיותה מעפר טמא שהוא השקר, זהמת הנחש, בחינת (ישעיה סה, כה): "ונחש עפר לחמו". ומעלה מעל באישה (במדבר ה, כז), ופגמה בטפי ההולדה ששם עקר הטוב, כי כל הטוב שבעולם יוצא בזרע הילודים, שעל־ידי־זה נולדים בני ישראל המכירים בהשם־יתברך ותורתו. ועל־ידי העפר נכר אם פגמה בזה כנ"ל, או אם הוא להפך, שהיא טהורה ואז (במדבר ה, כח): "ונקתה ונזרעה זרע" על־ידי־זה דיקא, כי אז היא זוכה לנק מעפר דקדשה, מעפר יעקב, שהוא בחינת אמת, שעל־ידי־זה יוצא הטוב בזרע הילודים בחינת 'ונקתה ונזרעה זרע', שעל־ידי־זה יוצא הטוב בבחינת מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל וכו', כנ"ל.

ועל־כן היא מביאה מנחת קנאות, שהיא מנחת שעורים, שהוא בבחינת עמר שעורים, כמו שאיתא בזהר הקדוש (אמור צז.). כי עמר שעורים הוא בחינת מה שמבררין הטוב הכבוש בין הבהמות וכו'. שמשם כל התאוות, שזהו בעצמו בחינת מנחת סוטה. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה טו:): "היא עשתה מעשה בהמה, אף קרבנה מאכל בהמה", הינו כנ"ל, כי כל התאוות הם מרוח הבהמיות על־ידי הטוב שנתערב בהם, שמשם עקר אחיזתם להתגבר על האדם, חס ושלום, על־כן הכנעתם על־ידי קרבן שהוא מאכל בהמה כדי לברר החיות של הבהמות בבחינת עמר שעורים כנ"ל (אות יא), שעל־ידי־זה יוצא הטוב ומתגלה האמת כנ"ל, שזהו סוד ספירת העמר, כנ"ל.