# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/29/

וְעַתָּה מַה מְּאֹד מְדֻקְדָּק הַפָּסוּק: "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר" וְכוּ' הַנַּ"ל מִתְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ. כִּי זֶה לְשׁוֹן הַפָּסוּק שָׁם (קֹהֶלֶת ג, כ): "הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר", הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת אַחְדוּת, בְּחִינַת הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁם כָּל הַדְּבָרִים בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל. וְזֶהוּ: "הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר" וְכוּ' – 'אֶל מָקוֹם אֶחָד' דַּיְקָא שֶׁהוּא הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת "הַכֹּל הָיָה וְכוּ' וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר" וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הֶעָפָר מְכַלֶּה הַזֻּהֲמָא שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁשָּׁבִים כֻּלָּם לְשָׁם לְכַלֵּה הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת, כִּי מִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע וְהַטֻּמְאָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְשָׁם בְּעַצְמוֹ נִכְלָה הַשֶּׁקֶר וְנִתְבַּטֵּל, כִּי שָׁם חוֹזֵר אֶל הָאַחְדוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה 'אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא' (בְּסִימָן נא) וְכַנַּ"ל.
