# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/29/

ועתה מה מאד מדקדק הפסוק: "הכל היה מן העפר" וכו' הנ"ל מתחלתו לסופו. כי זה לשון הפסוק שם (קהלת ג, כ): "הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר", הינו כנ"ל, כי עפר הוא בחינת אחדות, בחינת הראשית והתכלית של כל הדברים, ששם כל הדברים באחדות בלי הבדל. וזהו: "הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר" וכו' – 'אל מקום אחד' דיקא שהוא הראשית והתכלית של כל דבר, שזהו בעצמו בחינת עפר, בחינת "הכל היה וכו' והכל שב אל העפר" וכנ"ל. ועל־כן העפר מכלה הזהמא של כל הדברים, ששבים כלם לשם לכלה הפשע ולהתם חטאת, כי משם השתלשלות השקר שהוא עקר הרע והטמאה וכו' כנ"ל. ושם בעצמו נכלה השקר ונתבטל, כי שם חוזר אל האחדות שהוא בחינת אמת, כי אמת הוא אחד, כמו שכתוב בהתורה 'אמר רבי עקיבא' (בסימן נא) וכנ"ל.