# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/33/

ועל־כן עקר ההכר והסימן שבין חיה לבהמה הוא בקרנות, כי הקרנות הם עקר חזק וגבורה של הבעל חי, כמו שכתוב (עמוס ו, יג), "הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים". ודרך שם עקר המשכת הטוב שהוא החיות, כי הקרן מרמז על בחינת צדקה שנקרא "קרן" (כמו שמבאר בהתורה הנ"ל על מאמר רבה בר בר חנה, 'והוי ליה קרנא' וכו', עין שם).

וזה בחינת קרן השופר שתוקעין בראש־השנה וביובל ביום הכפורים, שהם ימי תשובה - לעורר כל הטוב הכבוש במקום שכבוש שיחזר להשם־יתברך. ומעוררין ומזכירין אותו על־ידי קרן השופר דיקא שהוא בחינת צדקה, שעל־ידי־זה דיקא מודיעין להטוב מעלתו. וזה בחינת (ישעיה כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" וכו'. כי כל הטוב הנאבד והנדחה למקום שנכבש שם בגלות, שזהו בחינת "האובדים והנדחים" - כלם ישובו על־ידי קרן השופר שהוא בחינת קול הנשמע למרחקים על־ידי בחינת הצדקה שהיא בחינת קרן כנ"ל. וזהו בחינת קול השופר של מתן תורה, כי עקר מתן תורה היה על־ידי קבוץ הטוב ממקומות הרחוקים וכו' כנ"ל. ועל־כן ההכר והסימן שבין חיה לבהמה נכר בקרנות, שדרך שם מודיעין להטוב מעלתו בבחינת 'והוי ליה קרנא וחקיק עליה' וכו', שזהו בחינת החרקים שבקרנות שהם מהסימנים שבין חיה לבהמה (כמבאר בשלחן ערוך, סימן פ), כי שם בקרנות נכר הטוב הכבוש בבחינת בהמה והטוב הכבוש בבחינת חיה, מחמת שעקר ההתעוררות וההודעה להטוב מעלתו הוא על־ידי בחינת הקרנות שהם בחינת צדקה, כנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

שיך לעיל