# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/34/

לענין מה שכתבנו שם (אות טו), שדיקא על־ידי רבוי השקר נתגלה האמת אחר־כך. וכן מבאר מעין זה בשיחותיו הקדושות של רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן קצח): שספר משל, מאחד שהלך בדרך שנפל עליו גזלן, ולקח כל אשר לו והניחו, והתחיל הנגזל לבקש מהגזלן: היות שזה זמן רב שהייתי נע ונד מביתי להביא טרף לביתי עד שקבצתי זה הסך, ועתה כשאבוא לביתי בידים ריקניות איך אשא פני, כי לא יאמינו כלל שנפל עלי גזלן. בכן אני מבקש ממך על כל פנים, תעשה בי סימן שנפלת עלי. ופשט לו כנף בגדו כדי שיורה הגזלן בקני שרפה שלו בכנף בגדו, כדי שיהיה לו סימן שנפל עליו גזלן. וכן עשה הגזלן. אחר־כך בקשו עוד פעם שיורה בו עוד בהכובע שלו, כי אולי לא יאמינו בשביל סימן אחד, ומלא משאלתו עוד הפעם ויורה בו עוד. וכן בקש ממנו עוד שיורה בו עוד בשאר מקומות בבגדיו, כדי שיהיה לו סימנים הרבה, וכן עשה הגזלן. אחר־כך בקש עוד הפעם שיורה בו עוד איזה מקום, השיב לו הגזלן: "אין לי עוד הסמים שיורין בהם שקורין 'פילוויר' (אבק שרפה), כי כבר כלה הכל". תכף כששמע הנגזל שאין לו עוד 'פילוויר', מיד תפס את הגזלן בערפו והורידו לארץ ולקח ממנו כל הגזלה שגזל ממנו והלך לביתו בשלום.

וספר זאת לענין שלפעמים כשפוגעים עם כופרים, או מתנגדים והם מתוכחים הרבה כנגד האמת ופוערים פיהם לבלי חק ברבוי דברים וטענות ואמתלאות של הבל, שצריכין להמתין להם עד שיכלו דבריהם ואחר־כך יתבטלו דבריהם ממילא וכו', עין שם. וזה בחינת (משלי כט, יא): "כל רוחו יוצא כסיל וחכם באחור ישבחנה". וזהו בחינת הנ"ל, שכאשר מרבין מאד בשקרים וכזבים ורמאות ועקמימות וכו' הם מרבים כל־כך עד שיכלו שקריהם לגמרי ואז יתגלה האמת לאמתו.

וזה בחינת (צפניה ג, ט): "כי אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה'" וכו', 'אהפך' דיקא, כי אז באחרית הימים יתגבר ויתפשט השקר לארכו ולרחבו מאד בלי שעור. ועל־ידי־זה דיקא יתהפך השקר אל האמת כנ"ל, עד שיתהפכו כל העמים אל האמת לקרא בשם ה' ולעבדו שכם אחד וכנ"ל. וזהו, "כי אז אהפך אל כל העמים" וכו'. 'אהפך' דיקא כנ"ל, והבן.

וזה בחינת (משלי יב, יט): שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר - 'ארגיעה' לשון מרגוע ומנוח, כי כל דבר קדם שבא לתכלית שלמותו אין לו מרגוע ומנוח, כי הוא כמו מתגלגל ונע ונד ומטלטל, עד שיבוא לשלמותו בתכלית, ואז הוא מרגועו ומנוחתו. וזה בחינת ועד ארגיעה לשון שקר - כי השקר מתגבר ומתפשט עכשיו לארך ולרחב להטעות את כל העולם, חס ושלום, מהשם־יתברך ומתורתו הקדושה. וכבר נתפסו רבים ונלכדו במה שנלכדו על־ידי השקר, אבל אף־על־פי־כן עדין לא בא השקר למרגועו ומנוחתו, כי עדין נשארו רבים צדיקים וכשרים בכל דור ודור שלא שמעו לקול השקר ולא הניחו עצמן לטעות על־ידי השקר ורדפו אחר האמת באמת וכו', כמו שכתוב (תהלים קלט, יח): "הקיצתי ועודי עמך". כמו שפרש רש"י: 'באתי עד קץ כל הדורות ועדין אני אוחז בך' וכו'. ואפלו אותן שנתעו אחר השקר, עדין נשאר בהם כמה נקדות מהאמת, ומחמת זה עדין לא השלים השקר לבוא למרגועו ומנוחתו, והוא חותר תמיד לתפס הכל חס ושלום בשקריו. ועל־כן הוא מתגבר ומתפשט בכל פעם בשקרים ורמאות חדשות בלי שעור, כמו שאנו רואין שכת האפיקורסים מחברים חבורים בכל עת גדולים וקטנים בכמה וכמה מיני פתויים והסתות ודברי חלקלקות להטעות בני ישראל, חס ושלום בנכלי הבליהם וכו' (כמבאר מזה במקום אחר), אבל על־ידי התפשטות השקר ביותר, עד שהוא סמוך למרגועו ולמנוחתו, חס ושלום, שכמעט יתעו הכל בשקריו, חס ושלום, אז דיקא שפת אמת תכון לעד - כי דיקא על־ידי רבוי השקר מאד מאד יתהפך השקר אל האמת, כנ"ל.

ועתה מובן הפסוק הזה היטב: שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר - שלשון 'ארגיעה' אין לו שום פרוש על־פי פשוטו, כי רש"י פרש לשון 'רגע', ואינו מישב על לשון "ארגיעה". אבל על־פי הנ"ל מבאר היטב כפשוטו, שרוח הקדש מתנבא שעקר התגלות האמת יהיה באחרית הימים, כשאתן כח להשקר שיתפשט בעולם עד שכמעט ארגיעה לשון שקר - שכמעט אתן לו מרגוע ומנוח בעולם, חס ושלום, שירצה להתפשט בכל העולם חס ושלום, כנ"ל, אז דיקא שפת אמת תכון לעד - כי אז דיקא על־ידי רבוי השקר מאד מאד יתהפך השקר אל האמת וכנ"ל.

[כי זה ידוע, שגם כח השקר להטעות העולם - נאחז מהקדשה, כי בלא זה לא היה לו כח להתעות את העולם. וכמבאר לעיל בענין זה (באות כג), שכח השקר מהאמת, מחמת שבראשית הכל כל הדברים באחדות בלי הבדל וכו' כנ"ל, וכמו שאמר הנביא (ירמיה ד, י): "אכן השא השאת לעם הזה" וכו' וכתיב (ישעיה סג, יז): "למה תתענו ה' מדרכיך" וכו' וכן הרבה, ועל־ידי־זה בעצמו הכנעת השקר ובטולו, מחמת שבאמת כל כחו מן האמת, מהשם־יתברך בעצמו, כביכול, שנתן לנו כח בשביל הבחירה. ובאחרית הימים יבטלו השם־יתברך בעצמו, כי 'מניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא' (מהיער עצמו יתקינו בית־יד לגרזן שיכרת את היער) (סנהדרין לט:) - שדיקא על־ידי רבוי השקר יתהפך אל האמת כנ"ל. ועל־כן שיך שפיר לשון ארגיעה, שהוא לשון מדבר בעדו, והבן].