# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/41/

וזהו גם־כן בחינת דבש שהתירה תורה. ודבש הוא חדוש יותר, כי דבש יוצא מן הטמא, ואף־על־פי־כן התירה התורה בלי שום תקון, כי הוא מתברר מאליו על־ידי השם־יתברך לבד כנ"ל. וזהו באמת נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג, בחינת "מי יתן טהור מטמא לא אחד" כנ"ל. ובזה טעה שמשון הגבור, כי הלך לשא אשה מבנות פלשתים "ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך אשה וכו', והם לא ידעו כי מה' היא, כי תאנה הוא מבקש מפלשתים" (שפטים יד, ג־ד). ולכאורה הדבר קשה: אם כן שהיה מה', למה אמרו רבותינו ז"ל (סוטה ט:): 'שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו'.

אך על פי הנ"ל מבאר הענין היטב, כי בודאי השם־יתברך עוסק בתקון העולם בעצמו תמיד ובודאי הוא גומר תמיד ויגמר הכל כרצונו, כמו שכתוב (תהלים צב, ט): "ואתה מרום לעולם ה'". ופרש רש"י: 'לעולם ידך על העליונה', אך אף־על־פי־כן אסור לנו לעשות שום דבר כנגד התורה, חס ושלום, ומי שפוגם איזה דבר, חס ושלום, כנגד התורה, חס ושלום - הוא פוגם בכל העולמות ומחריב ומקלקל הרבה (כמובא בכל הספרים). ואף־על־פי־כן השם־יתברך גומר ויגמר כרצונו. וזה הדבר אי אפשר להבין כלל, כי הוא ענין מבוכה הנ"ל, שהכל נעשה על־ידי השם־יתברך, ואף־על־פי־כן הכל תלוי באדם, שזה אי אפשר להבין בשום אפן כנ"ל.

ועל־כן יש כמה דברים שהאדם עושה כנגד השם־יתברך, כנגד התורה ואחר־כך על־ידי־זה דיקא גומר השם־יתברך כרצונו. ואף־על־פי־כן זה האדם שעשה העברה - ענוש יענש כראוי לו, כמו שמצינו בכמה דברים, כמו פרעה שהכביד את לבו כנגד השם־יתברך, ועל־ידי־זה דיקא נתגדל ונתקדש שמו יתברך, על־ידי האותות והמופתים שעשה בו עד שיצאו ישראל ברכוש גדול. נמצא שהגלות היה בודאי לטובה לישראל. ואף־על־פי־כן בודאי יקבל פרעה ענשו כראוי לו. וכמו שמובא על פסוק (בראשית טו, יד): "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", שאף־על־פי שאחרי כן יצאו ברכוש גדול, והגלות טובה גדולה לישראל, אף־על־פי־כן, "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי", כי אף־על־פי־כן מגיע להגוי דינו ומשפטו כראוי. וכן כל המעיקים ומצרים לישראל, כמו המן וכו'. שכלם היו לטובת ישראל ואף־על־פי־כן אחריתם עדי אבד וכן מתנהג השם־יתברך תמיד.

וכן הוא בכל אדם, שאפלו מי שהוא רשע ובעל עברות, חס ושלום, אף־על־פי־כן אינו עושה להשם־יתברך כלל, כמו שכתוב (איוב לה, ו): "אם חטאת מה תפעל לו" וכו', כי השם־יתברך מאד עמקו מחשבותיו ויודע להפך הכל לכבודו ורצונו, כי "אתה מרום לעולם ה" כנ"ל. וכמו שאמר רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפח): 'השם־יתברך גומר תמיד'. ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: 'גאט פירט תמיד אויס'. ואף־על־פי־כן ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו, וזהו באמת נפלאות תמים דעים, שאי אפשר להשיג כנ"ל.