# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/43/

ובזה טעה שמשון, כי ראה שישראל כבושים מאד תחת הפלשתים, וראה שקשה לברר הטוב מהם להציל את ישראל, וסבר שעל־ידי בחינת הולדה יברר הטוב מהם, כי ידע שיש טוב שאי אפשר לברר מהקלפות כי־אם על־ידי הולדה כנ"ל בהתורה הנ"ל. ועל־כן הלך לשא אשה משם. ובאמת ראה ולא ידע מה ראה, כי באמת מה' היה מה שהלך לקח אשה משם. ואף־על־פי־כן הוא בבחירתו לא היה צריך לילך אחר זה, כי זה הדבר אי אפשר להשיג כנ"ל. וזה בחינת (תנחומא בלק ח): "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", כמו שכתוב (במדבר כב, כ): "קום לך אתם, ואפס את הדבר" וכו', שאף־על־פי שהשם־יתברך גמר כרצונו וישראל קבלו ברכות הרבה על־ידי בלעם, אף־על־פי־כן הוא לא היה צריך להתרצות בהליכה זו. וכשהלך, אף־על־פי שהשם־יתברך גמר כרצונו, אף־על־פי־כן נענש הרבה לעולם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שם.