# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/46/

וזהו "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" וכו' (ישעיה כז, יג); 'האבדים בארץ אשור' - זה בחינת גאלה האחרונה, כי סנחריב מלך אשור הוא הראשון שגלה את ישראל מארצם לחלח וחבור וכו' (מלכים ב יז, ו), שעדין לא חזרו משם, ואפלו בימי בית שני, ולא ישובו לארצם עד הגאלה האחרונה. וזה הברור של גאלה האחרונה הוא בבחינת דבש שיוצא מדבורים שנתהפך מטמא לטהור, כי אז יהיה גמר הברור ויתקים (זכריה יג, ב): "ואת רוח הטמאה אעביר" וכו'. ואז יתהפך אפלו הטמאה לטהרה. וזה בחינת (ישעיה ז, יח): "ולדבורה אשר בארץ אשור". כי אשור שגלותו לא יתברר עד ביאת משיח, הוא בבחינת דבורה, שממנה יוצא הדבש שמתהפך מטמאה לטהרה, שזה הברור לא יהיה עד שיבוא משיח. רק עתה מרמזת לנו התורה בחינת ברור זה על־ידי התר הדבש לבד, אבל עקר בחינת ברור זה יהיה רק לעתיד כנ"ל. אבל חלב הוא בחינת הברור שהיה כשיצאנו מגלות מצרים, שאז 'דם נעכר ונעשה חלב', כידוע. ועל־כן אוכלין מאכלי חלב בשבועות וכנ"ל (אות מ).

אבל בראש־השנה אוכלין דבש, כי ראש־השנה מרמז על הגאלה האחרונה בחינת שופר, בחינת "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". ועל־כן מתפללין הרבה בראש־השנה על מלכות משיח, כמו שאומרין: "וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך" וכו', כי ראש־השנה הוא בחינת תשובה - שאנו רוצים להמשיך תשובה לחזר ולתקן מה שקלקלנו, אחר כל הטובות שעשה השם־יתברך עמנו, שהוציאנו ממצרים, ונתן לנו את התורה בשבועות, ואחר־כך עשינו מה שעשינו בחטא העגל ומרגלים וכן בכל דור. ועכשיו אנו רוצים להמשיך תשובה - לחזר ולתקן הכל. וזה התקון יהיה נגמר כשיבוא משיח שעקרו תלוי בתשובה, כמו שכתוב (ישעיה נט, כ): "ובא לציון גואל ולשבי פשע" וכו'. וזה בחינת דבש כנ"ל. ועל־כן אוכלין בשבועות חלב ובראש־השנה דבש, כי דבש הוא בחינת ברור נפלא יותר - שזה הברור יהיה נשלם רק לעתיד שיתהפך מטמאה לטהרה.

ועל־כן בדבש אין בו שום אסור לערבו עם בשר, כי כבר נשלם בו הברור ביותר, עד שאין יכול להתאחז בו הרע שלא נתברר עדין מהבשר. אבל בחלב אסרה תורה לערבו עם בשר, כי שם לא נשלם עדין הברור בשלמות, כי חלב הוא בבחינת הברור של יציאת מצרים, שאז עדין לא נשלם הברור לגמרי להתהפך מרע לטוב, ומחמת זה אסור לאכלו ולבשלו עם בשר, שלא לערב שני בחינות הברורים הנ"ל יחד, כי מאחר שלא נשלמו עדין - יכול להתאחז הרע שבהם ולהתגבר לנק מתערבת הדעת של חקירות שני הברורים הנ"ל כנ"ל, כי במקום שיש עדין איזה אחיזת הרע - צריך לעשות הרחקה גדולה ביניהם.

ועל־כן המלאכים אכלו בשר בחלב אצל אברהם אבינו, כמו שכתוב (בראשית יח, ח): "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר" וכו', כי אצלם אין חלוק בין בשר לחלב, כי הכל בבחינת ברור אחד, בבחינת ברור שלמעלה, כי אין להם בחירה. ועל־כן כשרצו המלאכים לקבל את התורה אמר להם השם־יתברך: 'והלא אכלתם בשר בחלב אצל אברהם אבינו' (מדרש שוחר טוב תהלים ח), הינו כי התורה אי אפשר לקבל כי־אם מי שיש לו בחירה, שנמשך מחמת שאין יודעין השכל של הידיעה והבחירה שהם בחינת שני הברורים הנ"ל, שזהו בחינת אסור תערבת בשר בחלב כנ"ל. ואתם אכלתם בשר בחלב, מחמת שאין לכם בחירה ואין שיך אצליכם אסור בשר בחלב כנ"ל, על־כן אין אתם יכולים לקבל את התורה. ועל־כן נדחו מקבלת התורה על־ידי מצות אסור בשר בחלב דיקא. ובשביל זה אוכלין מאכלי חלב בשבועות שהוא קבלת התורה, כנ"ל.