# מט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/49/

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י, ט): "הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח". כִּי עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כְּדִינוֹ. כִּי מַאֲמִין שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִית לְבִגְדּוֹ, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּצִיצִית. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְהוֹסִיף עַל הַחוּטִין כִּי־אִם שְׁמוֹנָה חוּטִין, לֹא יוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת רַק כְּפִי מַה שֶּׁצִּוָּה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם טַעַם כְּלָל. וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ, כִּי הַכֹּל עַל יָדוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלֵינוּ כַּנַּ"ל, וְכֵן אֲפִלּוּ, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הוּא נִכְשָׁל לִפְעָמִים בְּאֵיזֶה חֵטְא וְעָווֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִפֹּל מִזֶּה וְיִתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת בֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יִשָּׁאֵר קַיָּם לְעוֹלָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא יְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ שׁוּם דָּבָר.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּשְׁטוּתִים אֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִפְּלוּ וְיִכָּשְׁלוּ הַרְבֵּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְצָרִיךְ לִבְרֹחַ מֵהֶם מְאֹד וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ - נִמְשָׁךְ מִמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כֹּחַ הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם מֵחֲמַת הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַבְּחִירָה נִמְשָׁךְ רַק מִמַּה שֶּׁאֵין מְבִינִים מְבוּכוֹת הַנַּ"ל.

כִּי יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַתְחִיל כְּלָל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ הַקַּלֵּי עוֹלָם וְהָרְשָׁעִים וּבַעֲלֵי עֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵהַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁיּוֹנֵק מִמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, שֶׁרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַיְדִיעָה עַל הַבְּחִירָה, כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשְׁכוּ כָּל דֵּעוֹת הָאֶפִּקוֹרְסִים וְהַפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, וְעַל הַמִּצְווֹת אוֹמְרִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל כְּאִלּוּ הֵם תִּקּוּן הַמְּדִינָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וַאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תַּאֲווֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת וְאֵינָם יוֹדְעִים חֲקִירוֹת כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן כֹּחַ בְּחִירָתָם וְהַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינָה זוֹ, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר־הָרָע נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָן סב; הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הֲלָכָה ב אוֹת א).

וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' וְקִיְּמוּ כַּמָּה מִצְווֹת, וְלִפְעָמִים הִתְפַּלְּלוּ בְּכַוָּנָה וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה קְצָת, אַךְ נָפְלוּ אַחַר־כָּךְ מִמְּעַט עֲבוֹדָתָם, וְעַל יְדֵי זֶה נָפְלוּ בְּדַעְתָּם מְאֹד. וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי, מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִתְעוֹרְרוּ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ'. כַּיָּדוּעַ עִנְיָן הָרַע הַזֶּה בְּכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְיֵצֶר הָרָע זֶה הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁיּוֹנֵק מִמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל וְרוֹצֶה לְהַגְבִּיר הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה כְּאִלּוּ הַכֹּל רַק תָּלוּי בְּהָאָדָם לְבַד בְּלִי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְעַל־כֵּן מֵאַחַר שֶׁנָּפַל - שׁוּב אֵין לוֹ תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם.

אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁכָּל כֹּחוֹ מִמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמַאֲמִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, רַק אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ וְהַכֹּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי לֹא יִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר וְיִגְמֹר תָּמִיד. וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָדָם - שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה - זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין.

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן שִׁלּוּחַ הַקֵּן (קִדּוּשִׁין לט:): 'הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו וְכוּ', הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה וְכוּ'?' וְאָמְרוּ שָׁם, שֶׁמַּעֲשֶׂה כָּזֶה רָאָה אַחֵר וְעַל־יְדֵי־זֶה קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת פֵּרְשׁוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁעִקַּר הָאֲרִיכוּת יָמִים וְהַטּוֹב הוּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וְכֻלּוֹ טוֹב.

וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת וְהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעַל יָדָן זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵחֲטָאִים וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִצְוַת צִיצִית (בַּמִּדְבָּר טו, מ): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי". וְכֵן בִּתְפִלִּין (שְׁמוֹת יג, ט): "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". וְאִם כֵּן אִם אֶחָד לוֹבֵשׁ צִיצִית וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל־דָּבָר וּמַחֲטִיאוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ גַּם תְּפִלִּין וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַיֵּצֶר־הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם, יִפְרֹק עֹל וְלֹא יְקַיֵּם גַּם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין, חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, יָמִיר דָּתוֹ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַפּוֹרְקִים עֹל וְכָל הַמּוּמָרִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, בָּאוּ לָזֶה רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת כָּאֵלֶּה, כַּיָּדוּעַ מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה הַרְבֵּה.

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ מְבִינִים דַּרְכֵי ה'. וּבְוַדַּאי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֱמֶת וָצֶדֶק, רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם, כִּי בְּוַדַּאי מִצְוַת צִיצִית יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַיֵּצֶר־הָרָע, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת מד.): 'מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית וְכוּ' בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו' וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַיֵּצֶר הָרַע כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם לוֹבֵשׁ צִיצִית - קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר־הָרָע, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית, אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לִזָּהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְאִם רוֹאֶה שֶׁאֵין הַצִּיצִית מוֹעִילִים לוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרוֹת, עַל כָּל פָּנִים טוֹב לְפָנָיו שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לוֹ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית, וְלֹא יֹאבַד לְגַמְרֵי, וְגַם אוּלַי יִצְטָרְפוּ בְּכַמָּה זְמַנִּים כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל צִיצִית שֶׁקִּיֵּם בְּכָל יוֹם, וְגַם יְצָרֵף לָזֶה שְׁאָרֵי מִצְווֹת, כְּגוֹן צְדָקָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵעֲבֵרוֹת (סִימָן קטז) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתְגַּבְּרוּ וְיִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וְיִתְּנוּ לוֹ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה בְּחִינָה וּמֵאֵיזֶה עוֹלָם יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע. כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת עַד אֵין קֵץ שֶׁנֶּעְלְמוּ מִבְּנֵי אָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא עַל־יְדֵי הַהַעֲלָמָה דַיְקָא, שֶׁנִּתְעַלְּמוּ עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ג, יא): "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן הַעֲלָמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.

וְעַל־כֵּן כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ זוֹכֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן הַטּוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד כְּלָל, כִּי 'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד' (אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁנֶּאֱבַד) (זֹהַר תְּרוּמָה קנ:), כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה מֵהַטּוֹב שֶׁלּוֹ? אוּלַי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהָעִנְיָן שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה, כְּגוֹן מִי שֶׁרוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר, שֶׁמִּצְוָה זוֹ מְסֻגֶּלֶת לִזְכּוֹת לְעִנְיָן זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְעוֹרֵר לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת וְאַחַר שֶׁקִּיֵּם מִצְוָה זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא זָכָה לְזֶה הָעִנְיָן - אֵין לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, כִּי מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה'? אוּלַי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הֶעֱלָה מִצְוָה שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאָסוּר לְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְאַחַר דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כְּלָל, כִּי כָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק, רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתָם, כִּי נִמְשָׁכִין מִמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, כַּנַּ"ל.