# נ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/50/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא קֹרַח ה) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (בַּמִּדְבָּר טז, ז): 'וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זֶה? עֵינוֹ הִטְעָתוֹ. רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ' וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים - זֶה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ מַעֲלָתוֹ כַּנַּ"ל, אֲזַי מְסַבֵּב הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצֵא דַּיְקָא עַל־יְדֵי גֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּתָם שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת הַטּוֹב בְּעֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַטּוֹב מִתְבָּרֵר, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הָרָשָׁע שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב וְלֹא הִנִּיחוֹ לָצֵאת בְּוַדַּאי עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּנַּ"ל, כִּי גַּם מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה וְכוּ', וְכֵן מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל סִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וְכוּ' (גִּטִּין נז:), שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כִּי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ"ל הָמָן וְסִיסְרָא וְכוּ' הִתְגַּבְּרוּ בְּרִשְׁעוּתָם מְאֹד מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם טוֹב נִפְלָא מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַטּוֹב גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן יוֹתֵר, הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא עֹצֶם רִשְׁעוּתָם שֶׁל הָמָן וְסִיסְרָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְאֹד הוֹצִיא גַּם מֵהֶם הַטּוֹב עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כִּי 'מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם לָמְדוּ תּוֹרָה' וְכוּ'. אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנַּ"ל בְּוַדַּאי יֹאבְדוּ וְיִתְעַנְּשׁוּ כָּרָאוּי לָהֶם, כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ טָעוּת קֹרַח, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַטּוֹב שֶׁלּוֹ נִפְלָא מְאֹד וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, וְסָבַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה - יִהְיֶה ה' עִמּוֹ, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח לְהַסְכִּים עִמּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ שְׁמוּאֵל וּבָנָיו וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמְרוֹת לְוִיָּה וְכוּ', שֶׁכָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם, עַל־כֵּן סָבַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא יִמָּלֵט, אֲבָל רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, וּבְוַדַּאי יֵצְאוּ הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ מִמֶּנּוּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן וּבְחִירָה. וְאִם הָיָה שׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא הָיָה חוֹלֵק עַל מֹשֶׁה - בְּוַדַּאי הָיָה אַשְׁרֵי לוֹ, וְהָיָה זוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה, כִּי קֹרַח הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, וְהָיָה מוּכָן לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מְאֹד, וְכַמּוּבָא, שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ כָּזֹאת, שֶׁנְּשִׂיאוּת אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל הָיָה קָטָן לְפָנָיו, וְהוּא טָעָה וְנִתְקַנֵּא בִּנְשִׂיאוּתוֹ, וְחָלַק עַל מֹשֶׁה, וְסָמַךְ עַל הַטּוֹב שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא יָדַע כִּי גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' וְכוּ', כִּי הַטּוֹב יָצָא מִמֶּנּוּ, שֶׁיָּצְאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מִזַּרְעוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נָפַל בְּאֵין סוֹמֵךְ לְגֵיהִנּוֹם וְנֶעֱנַשׁ הַרְבֵּה לְדוֹרוֹת, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר טז, א): "וַיִּקַּח קֹרַח" – 'וְאִתְפְּלֵג קֹרַח' (תַּרְגּוּם שָׁם), שֶׁעָשָׂה חִלּוּק וּפֵרוּד בֵּין שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל, שֶׁרָצָה לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ וְלֹא סָמַךְ עַל אֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הַסִּטְרָא־אַחֲרָא 'שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא' (הַצַּד הָאַחֵר [- הַצַּד הַטֻּמְאָה] מַתְחִיל כְּשֶׁהוּא מְחֻבָּר וּמְסַיֵּם בְּפֵרוּד) (זֹהַר מִשְׁפָּטִים צה.), שֶׁרָצָה לְהָבִין בְּדַעְתּוֹ חִבּוּר שְׁנֵי הֲפָכִים שֶׁהֵם הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל שֶׁנִּרְאִין כִּשְׁנֵי הֲפָכִים. 'וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עָשָׂה פֵּרוּד גָּמוּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַבְּרָם בְּדַעְתּוֹ, הוּא בָּא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת וּמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְעָשָׂה פֵּרוּד בֵּין הַדְּבֵקִים, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּדַּעַת כִּי־אִם בָּאֱמוּנָה לְבַד, אֲבָל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַמַּאֲמִינִים - נִזְהָרִים לִבְלִי לִכְנֹס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ לְחַבְּרָם בְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, רַק סוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם מְחֻבָּרִים וְהַכֹּל אֶחָד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכַנַּ"ל.
