# נא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/937/64/51/

וזהו "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט). והוא תמוה, למה כתבה תורה 'בחלב אמו', הלא באמת גם בשאר חלב אסור, כמו שקבלו רבותינו ז"ל. אך בזה רמזה לנו התורה החדוש של אסור בשר בחלב, שאסורו שלא לחברם כדי שלא תתגבר הקלפה והסטרא־אחרא, שרוצה להתגבר להבין בדעת חבור שני הבחינות הנ"ל, שהם המבוכות שאי אפשר להבינם, שבאמת הכל אחד, אבל אי אפשר להבינם כנ"ל. וזהו "לא תבשל גדי בחלב אמו", שאף־על־פי שהגדי יונק מחלב אמו וכל חיותו וקיומו הוא על־ידי חלב אמו, אף־על־פי־כן, בזה העולם אסור לחבר בשר אפלו עם חלב אמו, מחמת שהבשר הוא בבחינת הברור שלנו, והחלב הוא בבחינת הברור שלמעלה, שאף־על־פי שבאמת שניהם אחד. ועל־כן באמת הגדי יונק מחלב אמו, כי עקר חיותו וקיומו משם, כי שניהם אחד, כי עקר הברור שלנו הוא גם־כן מהשם־יתברך, כי הכל מאתו, כי "מי הקדימני ואשלם" כנ"ל, אף־על־פי־כן אסור לנו לחברם ולבשלם, או לאכלם יחד, כי אסור לנו לחבר בדעתנו הבנת שני בחינות הברורים אלו יחד כנ"ל.

ועל־כן דקדקה התורה וכתבה אסור בשר בחלב בלשון "בחלב אמו", להורות לנו, שבאמת בשרשם הכל אחד. וזה עקר האסור של בשר בחלב, כי גורם שתתגבר הקלפה שרוצה לחברם בדעת, שעל־ידי־זה הוא עושה פרוד ביניהם, כי בדעת בודאי אי אפשר להבינם ואזי בא לכפירות, חס ושלום, ועושה פרוד לגמרי, כי הסטרא־אחרא 'שארי בחבורא וסים בפרודא' כנ"ל. ועל־כן אסרה לנו התורה לחבר בשר בחלב, כי אסור לחבר בדעת שני הבחינות הנ"ל, כי אי אפשר להבינם בדעת, רק לסמך על אמונה, שבאמת הכל אחד, כנ"ל.