# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/992/62/7/

ומחמת שהדבש נמשך מבחינה זו, מבחינת ה'תפלה־בבחינת־דין' של הבעל־כח, על־כן נאמר בו (משלי כה, טז): "דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו", וכתיב (שם כה, כז): "אכל בני דבש הרבות לא טוב", כי שם צריכין להיות בעל־כח גדול, וגם אין להשתמש הרבה בבחינה זו - שלא תתאחז בו, חס ושלום, הסטרא־אחרא. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (סוטה ט:) שגם שמשון פגם אז, כי כשנכנס בבחינת דין, חס ושלום, הוא סכנה גדולה, וצריכין לברח משם תכף בבחינת "דבש מצאת אכל דיך" כנ"ל, כי עקר התפלה הוא רחמים ותחנונים וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל).

הלכה ג' - לא ידעתי איה.

והלכה ד' - נכללת בהלכות סימני בהמה וחיה הלכה ד' (אות לו).