# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/10/

ועל־כן עקר התפלין זוכין לקבל באור הבקר על־ידי התעוררות השנה. כי איתא בכתבי האר"י ז"ל: שעקר המשכת המחין של התפלין זוכין על־ידי שקמים בחצות ועוסקים בתורה וכו', עין שם (פרי־עץ־חיים, תפלין, פרק ז). קימת חצות זה בחינת התעוררות השנה, שעל־ידי־זה זוכין להתבוננות שנמשך על־ידי עשירות כנ"ל, כי תפלין הם בחינת אור הפנים, הינו הדרת פנים שזוכין על־ידי התעוררות השנה, הינו על־ידי קימת חצות כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין "להתיר פה אלמים, להתיר פה עקרות" (מנחות צח.). ועל־כן תפלין הם לשון דבור, כמו שפרש רש"י על פסוק (שמות יג, טז): "ולטוטפת בין עיניך" שהוא לשון דבור.

וזה בחינת (דברים ו, ז): "ושננתם לבניך " הנאמר בתפלין. ועל־כן נזכר בשורת הבנים בכל הארבע פרשיות של תפלין, כי בפרשת קדש נאמר (שמות יג, ח): "והגדת לבנך " וכו'. וכן בפרשה שניה (יג, יד): "והיה כי ישאלך בנך " וכו'. וכן בפרשת שמע והיה אם שמוע נאמר (דברים יד, כא): "ושננתם לבניך, ולמדתם אתם את בניכם וכו', למען ירבו ימיכם וימי בניכם" וכו'. כי בתוך דברי האזהרה והמצוה שנאמר בפרשיות האלו מבשר להם על הבנים שיהיו להם, כמו שפרש רש"י בפרשת בא על פסוק (שמות יב, כו): "והיה כי יאמרו אליכם בניכם " וכו', שנאמר אחריו: "ויקדו וישתחוו", ופרש רש"י שם: 'על בשורת הזרע' וכו'. כמו כן באלו הארבע פרשיות מזכיר מצות התלויות בבנים כנ"ל, ובזה מבשר להם בשורת הזרע שזהו בחינת הולדת ופקידת עקרות.

ועל־ידי־זה זוכין ליראה כנ"ל, וזהו גם כן בחינת תפלין שהם בחינת יראה, כמו שכתוב (דברים כח, י): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ואמרו רבותינו ז"ל (מגלה טז:): 'אלו תפלין שבראש'.

ועל־ידי היראה זוכין לאריכות ימים. שזהו בחינת תפלין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות מד.): 'המניח תפלין זוכה לחיים' וכו'. ועל־כן בגמר הארבע פרשיות, דהינו בסוף "והיה אם שמוע", נאמר "למען ירבו ימיכם וימי בניכם", הינו אריכות ימים שזוכין על־ידי התפלין בחינת יראה, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים".

ועל־כן תפלין של יד קודמין לתפלין של ראש, כי תפלין של יד הם בשמאל - זה בחינת עשירות הנ"ל, בחינת (משלי ג, טז): "בשמאלה עשר וכבוד", שעל־ידי זה העשירות זוכין להתבוננות הנ"ל שהם בחינת תפלין של ראש, כנ"ל.

ועל־כן התפלין מלבשים בבתים של עור ורצועות של עור. כי הבתים ורצועות של עור זה בחינת (בראשית ג, כא): "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם", שהם בחינת ספורי מעשיות שנתעלם ונתלבש בהם אור התורה, כי 'בקדמיתא כתנות אור, ולבתר דחבו וכו' כתנות עור ' (זהר בראשית לו:), הינו שלאחר החטא, שעל־ידי־זה נפלו לבחינת שנה הסתלקות הפנים והמחין - אז הכרחו שילבישו להם פני התורה בכתנות עור, שהוא בחינת ספורי מעשיות, שהם מעלימין ומלבישין פני התורה כנ"ל. וזהו בחינת הבתים והרצועות של עור של התפלין, כי עקר התפלין על־ידי התעוררות השנה שנמשך על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שהם בחינת הדרת פנים כנ"ל.

ועל־כן 'רצועה' בגימטריא 'ש"ע', שהוא בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, כמובא (פרי־עץ־חיים, תפלין, פרק יא), כי אור הפנים, הינו בחינת שבעים פנים של תורה - נעלמין ונסתרין ברצועות של עור, שהם בחינת "כתנות עור", שזהו בחינת התלבשות פני התורה בספורי מעשיות, שעל־ידי־זה זוכין לתפלין כנ"ל. ועל־כן על־ידי הרצועות מקשרין התפלין, כי אי אפשר לקבל ולהמשיך ולקשר התפלין והתבוננות אל האדם, כי אם על־ידי בחינת רצועות של עור, שהם בחינת ספורי מעשיות שעל ידם התעוררות השנה כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין ליראה שהיא בחינת רצועה, כידוע: