# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/11/

כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו, ואז דוד קם מהשנה ועסק בתורה (ברכות ג:). נגון - זה בחינת הדרת פנים, שמשם נמשכין כל השבעים פנים של תורה, כי נגון הוא בחינת הטעמים של התורה, דהינו טעמי הנגינה שהם הבחינה הגבה ביותר מכל הארבע בחינות טעמים, נקדות, תגים, אותיות. כי טעמים, דהינו הנגינה - גבה מן הכל, והם בבחינת אור הפנים, ושם נעלמין ונסתרין כל השבעים פנים של תורה [ועין בכונות (עץ־חיים, שער ה, פרק א) בענין טעמים, נקדות, תגים, אותיות, ותבין שטעמים שהם בחינת נגון, נמשכין מבחינת דעת עליון וגבה מאד, שהוא בחינת אור הפנים]. כי באמת בהנגון אין מבינים שום פנים של תורה, ואפלו תמונת אותיות אין מבינים שם. ואף־על־פי־כן באמת הוא גבה מן הכל, ושם נעלמין ונשרשין כל השבעים פנים של תורה. וזהו בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שאף־על־פי שאין מבינים בהם דבר, אבל באמת נעלמין בהם כל השבעים פנים של תורה. ועל־כן על־ידי הנגון שהוא בחינת ספורי מעשיות, על־ידי־זה נתעוררין מהשנה בחצות, ועל־ידי קימת חצות זוכין לתפלין, כנ"ל.

ועל־כן עקר יציאת מצרים התחיל בחצות הלילה, שהוא בחינת התעוררות השנה. שעל־ידי־זה זכו לצאת ברכוש גדול, הינו עשירות הנ"ל שנמשך על־ידי התעוררות השנה כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להתבוננות, שהם בחינת תפלין שנזכר בהם יציאת מצרים. וזה שהזכיר שם רבנו ז"ל ענין 'מן המתר לפיך' הנאמר לענין תפלין, הזכירו שם לענין ספורי מעשיות, עין שם. כי כל הבחינות הנאמרים במאמר הנ"ל - כלם הם בחינת תפלין, שהם בחינת מחין, דהינו התבוננות הנ"ל כנ"ל.

וזהו שסמכו רבותינו ז"ל ענין פרנסה לכנור של דוד, כמו שאמרו שם: וכיון שהאיר השחר באו כל ישראל אל דוד ואמרו לו, עמך ישראל צריכין פרנסה וכו'. כי על־ידי כנור של דוד שהוא בחינת התעוררות השנה - נמשך פרנסה ועשירות גדול כנ"ל. וזה בחינת (תהלים נז, ט): "עורה כבודי עורה" וכו'. כבוד זה בחינת עשירות שנקרא כבוד, כמו שכתוב ביעקב (בראשית לא, א): "ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה", וכמו שכתוב (משלי ג, טז): "עשר וכבוד", כי על־ידי התעוררות השנה על־ידי כנור של דוד נמשך כבוד ועשירות גדול, כנ"ל: