# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/13/

יעקב זכה בשעת מרעה צאנו לעשירות גדול ולהתבוננות, בחינת תפלין, כי יעקב הוא בחינת יראה, כמו שאמרו: 'והנורא' - זה יעקב (זהר יתרו עט.), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בראשית יא.): 'ביראתך' - בזכות יעקב שאמר "מה נורא" וכו'. ויש לרמז שזהו בחינת עקדים, נקדים, ברדים - זה בחינת שלשה קוי היראה שעל ידם זוכין לעשירות ולהתבוננות הנ"ל, כמבואר שם במאמר הנ"ל, שהם יראת הרב שמתירא מהשם־יתברך מגדל התבוננותו בגדלת הבורא יתברך ויראת התלמיד שמתירא מהרב, ויראת הבן שהוא יראת אב ואם.

ברדים - זה בחינת יראת הרב. כי ברדים, הלבנונית מפלש מעבר אל עבר, כמו שפרש רש"י. זה בחינת (ל, לז): "מחשף הלבן" שהוא בחינת לבן העליון, שהוא בחינת התגלות גדלת הבורא יתברך שזוכה הרב והצדיק האמת על־ידי גדל חכמתו ובינתו ודעתו, שעל־ידי־זה זוכה ליראה כנ"ל, וההתגלות היא בחינת לבן העליון, בחינת "מחשף הלבן", בחינת ברדים - שלבנונית המחין שלו, בחינת לבונא דמחא, מפלש מעבר אל עבר, כי מחו פתוח בחכמה ויש לו הכרה גדולה בגדלת הבורא יתברך ורוממותו, שעל־ידי־זה זוכה ליראת הרוממות כנ"ל.

נקדים - זה בחינת יראת התלמיד שמקבל מהרב, והתלמיד כנגד הרב הוא בבחינת נקדה לבד, כמו שכתוב (סנהדרין סא.): 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא חסרתי מרבותי אלא כטפה מן הים', כי המדרגה התחתונה בחינת תלמיד נגד הרב שהוא בחינת מדרגה העליונה - הוא רק בחינת נקדה קטנה לבד, וזהו בחינת 'נקדים'.

עקדים - שמסמנים ברגליהם, כמו שפרש רש"י, זה בחינת יראת הבן, כי 'ברא כרעא דאבוה' (ערובין ע:). בחינת רגלין, בחינת 'עקדים'.

ועל־ידי שלשה חלקי היראה שהיו אצלו בשלמות, שזהו בחינת עקדים נקדים וברדים - על־ידי־זה זכה לעשירות גדול, כי עקר העשירות של יעקב היה, על־ידי שילדו הצאן עקדים נקדים וברדים, שהם בחינת יראה, שעל־ידי־זה זוכין לעשירות ולהתבוננות, בחינת תפלין, בחינת "מחשף הלבן אשר על המקלות". "מקלות" זה בחינת יראה, שמשם נשתלשל בחינת מקל ורצועה לרדות בהם. שעל־ידי־זה עקר היראה, כי עקר היראה זוכין על־ידי יראת הענש שהיא בחינת מקל ורצועה, שעל־ידי־זה באים ליראה עלאה, שעל־ידי־זה זוכין לעשירות והתבוננות כנ"ל, שהם בחינת תפלין שנרמזין בבחינת המקלות שעסק בהם יעקב כידוע, בחינת (בראשית ל, לח): "ויצג יעקב את המקלות אשר פצל ברהטים" - ברהיטי מחין, בחינת תפלין, בחינת (שיר השירים ז, ו): "מלך אסור ברהטים". כי היראה והעשירות וההתבוננות הנ"ל שזכה יעקב אז במרעה הצאן כנ"ל, כל זה הוא בחינת תפלין כנ"ל:

(הלכות פדיון פטר חמור הלכה ג' - בהלכות פסח הלכה ט' (אות ה) על־פי התורה 'כי מרחמם ינהגם'):