# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/3/

ועל־כן צריך לתן השה לכהן דיקא, כי הכהן הוא בחינת "ורב חסד", בחינת הדרת פנים, בחינת דיקנא דכהנא רבא, שהוא זוכה להמשיך הארת פנים על ישראל, שהוא בחינת התעוררות השנה כנ"ל, שעל־ידי־זה נמשך עשירות הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להתבוננות כנ"ל.

וזה בחינת ברכת כהנים, בחינת "יברכך ה'", בממון (במדבר רבה יא, ה), הינו עשירות הנ"ל. "יאר ה' פניו אליך", בחינת הארת פנים הדרת פנים, שזהו בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שהם בחינת "ורב חסד", בחינת הדרת פנים, שעל־ידי־זה חוזרין וממשיכין הפנים דקדשה על ישראל שהוא הארת פני ה', בחינת "יאר ה' פניו אליך", כי הכהן הוא בחינת הרב דקדשה שעוסק לעורר בני ישראל משנתם לעוררם להשם־יתברך, והוא ממשיך כל השבעים פנים של תורה לישראל, כמו שכתוב (דברים לג, י): "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" וכו'. וכמו שכתוב (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" וכו'.

ועל־כן הכהן יכול לפקד עקרות, כמו שכתוב (במדבר ה, כח): "ונקתה ונזרעה זרע" וכו', וכמו שכתוב בעלי הכהן (שמואל־א' א, יז): "ואלקי ישראל יתן את שלתך". ועל־כן עקר המשכת היראה והאריכות ימים לישראל היה על־ידי הכהן שהיה עוסק בעבודת הקרבנות בבית־המקדש, שהוא בחינת יראה. כמו שכתוב (בראשית כב, יד): "ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה". כי כל הקרבנות הם בחינת זריקת דמים שהם בחינת יראה. ועל־כן כתיב בהכהן (מלאכי ב, ה): "ואתנם לו מורא ומפני שמי נחת הוא", כי עקר עבודת הכהן להמשיך יראה לישראל על־ידי זריקת דמים של הקרבנות בבית־המקדש, שכל זה הוא בחינת יראה כנ"ל. ועל־ידי־זה נמשך חיים ואריכות ימים, כי עקר החיים והאריכות ימים הוא מבית־המקדש, כי הוא בית חיינו. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מדות ג, ד): 'המזבח נברא להאריך ימים של אדם'.

וזה שאנו אומרים: ושם נעבדך ביראה - 'ביראה' דיקא, כי שם עקר היראה כנ"ל. וזהו: כימי עולם וכשנים קדמוניות – בחינת (מלאכי ג, ד): "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". 'וכשנים קדמוניות' דיקא, בחינת הדרת פנים, בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שעל־ידי־זה מעוררין מהשנה, שעל־ידי־זה זוכין ליראה, שהוא בחינת עבודת הבית־המקדש.

ועל־כן זכה הכהן גדול לעשירות גדול. כמו שכתוב (ויקרא כא, י): "והכהן הגדול מאחיו". ודרשו רבותינו ז"ל (יומא יח.): 'גדלוהו משל אחיו', כי זכה לעשירות דקדשה הנ"ל על־ידי היראה הנמשכת על־ידי הדרת פנים על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, שהוא בחינת "ורב חסד", בחינת כהן כנ"ל. ועל־ידי עשירות הזה זוכין להתבוננות הנ"ל.

וזהו בחינת (ויקרא כא, י): והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה - זה בחינת התבוננות המחין הנ"ל, שהוא בחינת (שמות ל, כה): "שמן משחת קדש", כמובא, ש"שמן משחת קדש" - זה בחינת מחין, התבוננות, הינו התבוננות הנ"ל. וזהו שהתורה נותנת טעם לדבריה, שהזהירה להגדיל ולהעשיר את הכהן הגדול, כמו שכתוב: והכהן הגדול מאחיו - גדלוהו משל אחיו. והטעם, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, כי הוא נמשח על ראשו בשמן משחת קדש, שהוא בחינת התבוננות הנ"ל, והוא צריך להמשיך תמיד ולהאיר על ראשו שמן המשחה הנ"ל בחינת התבוננות הנ"ל, בבחינת (קהלת ט, ח): "ושמן על ראשך אל יחסר". על־כן הוא זכה לעשירות גדול, כי על־ידי־זה זוכין להתבוננות הנ"ל.

וזה בחינת (תהלים קלג, ב): כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן וכו'. הינו בחינת "שמן משחת קדש", התבוננות הנ"ל, שזוכין על־ידי תקוני עתיק על־ידי בחינת זקן, שזהו בחינת היורד על הזקן זקן אהרן, כי זה ההתבוננות מקבלין על־ידי עשירות שנמשך על־ידי בחינת זקן כנ"ל. וזהו כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכו' - הינו שפע וברכה גדולה בחינת עשירות גדול הנ"ל, שזאת הברכה והשפע של עשירות מקבלין על־ידי בחינת חיים ואריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל. וזהו כטל חרמון - הינו המשכת השפע שמכנה בשם 'טל של ברכה', הינו עשירות גדול שירד על הררי ציון - הינו בחינת הבית־המקדש שהוא בחינת יראה כנ"ל, וכמו שכתוב (בראשית כח, יז): "מה נורא המקום הזה". כי שם צוה ה' את הברכה חיים - כי עקר הברכה ושפע של עשירות צוה ה' שם דיקא, כי אי אפשר לקבל שפע עשירות דקדשה הזאת כי אם על־ידי בחינת (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים", שהוא בחינת חיים ואריכות ימים, בחינת כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכו', כנ"ל.

וכל הכהנים נכללין בהכהן הגדול שהוא כלול מהם, ועל־כן גם שאר הכהנים, רבם ככלם, זכו לעשירות גדול דקדשה, כי קטרת מעשרת, ומעולם לא שנה בה אדם (יומא כו.) כדי שיתעשרו כל הכהנים, כי כלם זכו לעשירות הנ"ל, הנמשך על־ידי היראה, שהוא בחינת עבודת הכהנים בבית־המקדש, שעל־ידי־זה זוכין להתבוננות הנ"ל, בחינת "שמן משחת קדש" כנ"ל.

ועל־כן הכהנים נתקדשו בקדשת הברית יותר מכל ישראל, כי נצטוו מצות יתרות בקדשת הברית יותר משאר ישראל, כמו שכתוב (ויקרא כא, ו־ז): "קדשים יהיו וכו', אשה גרושה זנה וחללה לא יקחו" וכו'. וכמו שכתוב (דברים לג, ט): "כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו". כי הם זוכין ליראה כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לשמירת הברית, כמבאר במאמר הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לעשירות הנ"ל, כמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם: