# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/6/

ועקר רבוי העשירות זכו בשעת קריעת ים־סוף, כי 'גדולה היתה בזת הים מבזת מצרים' (במדבר רבה יג, כ), כי שם זכו להתבוננות גדול, כי נבקע גם ברוחניות ים החכמה אז, עד שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, ועוללים ויונקים אמרו (שמות טו, ב): "זה אלי ואנוהו" (מכילתא בשלח), על־כן זכו אז לעשירות גדול מאד, כי אי אפשר לקבל התבוננות גדול כזה, כי אם על־ידי עשירות דקדשה כנ"ל.

ועל־כן עקר קריעת ים־סוף היה על־ידי יוסף, כמו שכתוב (תהלים קיד): "הים ראה וינס" - "[וינס] ויצא החוצה" (בראשית לט, יב), (תקוני זהר, תקון סט, קי:) הינו בזכות שעמד יוסף בנסיון ושמר את הברית, על־ידי־זה זכו לעשירות גדול ולהתבוננות הנ"ל, כי זה זוכין על־ידי שמירת הברית שזוכין על־ידי יראה כנ"ל. וזה שכתוב אצל יוסף (שם מב, יח): "את האלקים אני ירא". וכמו שכתוב (שם לט, ט): "ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלקים". שהיה לו יראה ועמד בנסיון, ולא נמשך אחר הבל יפי הנשים, ועל־ידי־זה זכה לעשירות גדול מאד, כמו שכתוב (שם מז, יד): "וילקט יוסף את כל הכסף" וכו'. כי זכה לכל הון דעלמא, ועל־ידי־זה זכה להתבוננות הנ"ל, כמו שכתוב (שם מב, לט): "אין חכם ונבון כמוך" וכנ"ל. וזה שכתוב בקריעת ים־סוף (שמות יד, לא): "וייראו העם את ה'". כי עקר בחינת קריעת ים־סוף, דהינו עשירות והתבוננות הנ"ל שזוכין על־ידי בחינת יוסף, בחינת שמירת הברית - זה זוכין על־ידי יראה, כנ"ל: