# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/8/

ועל־כן בהמת הלויים פדו אז בהמת ישראל, ואמרו רבותינו ז"ל (בכורות ד:): שלא פדו כי אם פטרי חמור שלהם, ושה אחד של לוי פדה וכו'. כי העקר היה לתקן ולפדות הפטרי חמור על־ידי הלויים והכהנים, שהם בחינת יראה, שהם תקון העשירות דקדשה שהוא בחינת פדיון פטר חמור כנ"ל, על־כן כהנים ולויים פטורים מבכור בהמה טמאה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם ג:): 'אם פדו של ישראל במדבר אינו דין שיפטרו את עצמן', כי כהנים ולויים - עבודתם בבית־המקדש, והם בבחינת יראה, שעל־ידי־זה זוכין לעשירות דקדשה שהוא בחינת חמור. ועל־כן אין צריכין לפדותו ולתקנו, כי הם בעצמן בבחינת תקון עשירות דקדשה, אדרבה, הם יכולין לפדות ולתקן פטרי חמור של ישראל דהינו לתקן העשירות שלהם לתקנו מחטא העגל, מחטא עבודה זרה, שהוא עשירות דסטרא אחרא הנמשך על־ידי פגם הברית, והם מתקנים זאת וממשיכין עשירות דקדשה כנ"ל.

ועל־כן זה שאינו פודה הפטר חמור, ואז יוכל להתגבר חס ושלום, העשירות דסטרא אחרא שהוא עבודה זרה, שהוא בחינת ערף, הפך הפנים הנ"ל, כמו שכתוב בעבודה זרה (ירמיה ב, כז): "כי פנו אלי ערף ולא פנים", שזהו בחינת פעור, שבאו לזה על־ידי תאות נאוף, שזהו בחינת פרעה, שאמר: "מי ה'", על־ידי גדל העשירות והשפע דסטרא אחרא שהיה לו, ועל־ידי הנילוס שהיו עובדין אליו, שמשם היה עשירות שלהם, וכל זה הוא בחינת ערף הפך הפנים הנ"ל, שמשם נמשך העשירות דקדשה. ועל־כן ואם לא תפדה וערפתו - כדי לשבר ולהכניע הערף בחינת פרעה, בחינת פעור, כדי שלא יתגבר חס ושלום העשירות דסטרא אחרא, שהוא בחינת עבודה זרה כנ"ל.

ועל־כן 'מצות פדיה קודמת למצות עריפה', כי במצות פדיה הוא מתקן העשירות וזוכה לעשירות דקדשה כנ"ל, אבל במצות עריפה אינו זוכה לתקן עשירות דקדשה, רק שמכניע ומשבר הערף, שעל כל פנים לא יתגבר העשירות דסטרא אחרא כנ"ל. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שמות יג, יג): 'הוא הפסיד ממונו של כהן' כנ"ל, 'ולפיכך יפסיד ממונו', כי מאחר שאינו זוכה לעשירות דקדשה - צריכין לשבר הערף ולהפסיד בידים ממון ועשירות כזה, כי לא באלה חלק יעקב (ירמיה י, טז), כי ישראל צריכין רק עשירות דקדשה בשביל התבוננות, ולא ממון ועשירות כזה חס ושלום, וכנ"ל: