# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/62/9/

ועל־כן עקר עשירות של יעקב היה על־ידי הצאן, כי יעקב זכה לעשירות דקדשה שזוכין על ידו להתבוננות, כמובא במאמר הנ"ל על פסוק "ועתה כל אשר אמר אליך אלקים עשה", עין שם. וזה בחינת (בראשית ל, כה-ל): "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב וכו' שלחני וכו', ומתי אעשה גם אנכי לביתי". כי יעקב לא התחיל לעסק בעשירות הנ"ל עד אשר ילדה רחל את יוסף, כי רחל היתה עקרה, וכשנפקדה וילדה את יוסף, דהינו פקידת עקרות, שעל־ידי־זה נמשך יראה, שעל־ידי־זה זוכין לעשירות דקדשה, על־כן אז דיקא אמר יעקב ללבן: "ומתי אעשה גם אנכי לביתי", דהינו שהוא צריך להמשיך שפע ועשירות. וכל עקר כונת יעקב היה בשביל התבוננות, שזוכין על־ידי עשירות דקדשה כנ"ל. וכן היה, שאז התחיל לקבל לעצמו כל הצאן העקדים נקדים וברדים. ועל־ידי־זה זכה לעשירות גדול מאד, כמו שכתוב שם (שם כו, יג): "ויגדל האיש" וכו'. כי העקר העשירות דקדשה הוא בבחינת צאן, בחינת (דברים ז, יג): "ועשתרת צאנך", וכנ"ל.

וזה שאמר יעקב ללבן לענין העשירות של הצאן שלו, שבדין הרויח ממנו, כי "הייתי ביום וכו', ותדד שנתי מעיני" (בראשית לא, מ), 'ותדד שנתי' דיקא, כי עקר העשירות דקדשה נמשך על־ידי התעוררות השנה, בחינת "ותדד שנתי מעיני" כנ"ל. ועל־כן לא הלך יעקב ללבן עד שישב תחלה ארבע עשרה שנים בבית עבר, ולא ישן בלילה ועסק בתורה, שזהו בחינת התעוררות השנה. ועסק בתורה, הינו שקבל שם השבעים פנים של תורה, שהם הפך השנה, ואז פגע במקום ההוא שהוא בחינת יראה, כמו שכתוב שם (כח, יז): "מה נורא המקום ההוא". ושם הבטיחו השם־יתברך על הפרנסה ועשירות, כמו שכתוב שם (כח, טו): "כי לא אעזבך" וכו', וכמו שפרש רש"י שם.

וזה בחינת מה שראה שם בחלום (כח, יב): סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה - 'סולם' בגימטריה 'ממון' כמובא (בעל הטורים שם), הינו ששם השיג שיש ממון ועשירות דקדשה בזה העולם שזוכין על ידו להתבוננות גדול, בחינת וראשו מגיע השמימה. ועל־כן אז נזדוגו לו רחל ולאה, שהם בחינת 'אשה יראת ה'', שעל ידם זכה לעשירות גדול דקדשה על־ידי הצאן כנ"ל. ועל־כן עסק אז במרעה הצאן בסוד התפלין, כמובא (זהר ויצא קסב.). כי תפלין הם בחינת מחין והתבוננות שנמשך על־ידי העשירות שקבל אז בעת שרעה הצאן, כנ"ל: