# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/63/3/

וזה בחינת (שמות יג, יג): "וכל פטר חמר תפדה בשה". כי אפלו בהולדה של מינים טהורים - נאחז הסטרא אחרא בהולדה, וצריכין ברור ותקון על־ידי קדשת הבכור שנותנין לכהן כנ"ל, מכל שכן בהולדות חמור שהוא מין טמא ונקרא 'חמור' על שם תקף הסטרא אחרא הנאחזת בו, שכל התגברותם על־ידי קשיות וסתירות ובלבולים שמכניסין בהמח, שזהו בחינת 'חמור' - לשון חמרא דשמעתתא, שהוא על־ידי הקשיות שבהלכה. כמו שאיתא בזהר הקדוש (בראשית כז.): וימררו את חייהם בחמר וכו' (שמות א, יד) – 'בחמרא דשמעתתא', הינו בחינת הקשיות שמכניסין במח, כי אפלו חמרא דשמעתתא, שהם הקשיות שבהלכה, גם כן קשה מאד לבררם וצריכין לסבל מרירות גדול לבררם, כמו שכתוב: וימררו את חייהם בחמר וכו' וכנ"ל. וגם הם נמשכין מהסתרת הידיעה הבא על־ידי הסטרא אחרא, כמובא בכתבים (פרי־עץ־חיים, הנהגת הלמוד, פרק א), מכל שכן הקשיות שמכניסין בעקר האמונה ובעקר דרכי עבודתו יתברך שזה העקר, כי 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה' (אבות א, יז), שאלו הקשיות הם עקר בחינת חמרא דשמעתתא שנמשך מבחינת חמור. ועל־כן 'חמור' לשון 'חמר', כי עקר התגברות החמר שרוצה להתגבר על הצורה חס ושלום - נמשך משם, כי עקר הבחירה משם כנ"ל.

ובאמת הכל לטובה, כי הסטרא אחרא לטובת העולם, כדי שיהיה בחירה, שעל־ידי־זה דיקא יזכו ישראל הכשרים והצדיקים למה שיזכו וכנ"ל. וזה בחינת (בראשית מט, יד): "יששכר חמר גרם", 'יששכר' - בחינת הצדיק האמת, בבחינת (ירמיה לא, טו): "יש שכר לפעלתך", בחינת (משלי ח, כא): "להנחיל אהבי יש". 'חמור גרם' - שהחמור דיקא גרם לו כל השכר הטוב הצפון שיזכה, כי דיקא על־ידי שיתגבר עליו חמר כזה שנמשך מבחינת חמור, מבחינת חמרות הקשיות והסתירות וכו', והוא התגבר עליו, עד שבטלו וזכה לגלות הדעת האמתי כי ה' הוא האלקים, וגלה דעת התורה בעולם, על־ידי־זה דיקא יזכה למה שיזכה, וכנ"ל.

וזה בחינת מה שתרגם חמר גרם - 'עתיר בנכסין', כי על־ידי־זה זוכין לעשירות גדול דקדשה, כי כל העשירות נמשך מהקשיות הנ"ל, כמובא בדבריו ז"ל במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן תצג), שכל העשירות נמשך מקשיות וכו', כי העשירות משמאל, כמו שכתוב (משלי ג, טז): "בשמאלה עשר וכבוד", ושמאל סטרא דדינא, בחינת הסתרת הידיעה שמשם כל הקשיות. ומי שזוכה להתגבר על כל הקשיות שקשה לו על השם־יתברך ועל צדיקי אמת וכו', ומסתכל על האמת והולך בדרכי התורה הקדושה - הוא זוכה על־ידי הקשיות דיקא לעשירות גדול, כי מהקשיות ששבר והפכם אל הקדשה - התגבר שמאל דקדשה שמשם כל העשירות כנ"ל. וזה בחינת (איוב לז, כב): "מצפון זהב יאתה" - 'צפון' לשון הצפנה והסתרה, שדיקא על־ידי הקשיות שרוצין להצפין ולהסתיר האמת, על־ידי־זה דיקא "זהב יאתה", כי משם כל העשירות כנ"ל.

וזה בחינת מה שכתוב בהתורה 'פתח רבי שמעון' בסימן ס', שהעשירות הוא בחינת פסלת הלוחות, שהם ההקדמות והסבובין שננסרין ונפסלין סביב החדוש שמחדשין בתורה וכו', ומשם נתעשר משה - בחינת העשירות הגדול, שדיקא על ידו באים להתבוננות נפלא ונורא מאד, שאי אפשר להשיגו כי אם על־ידי העשירות גדול, שיהיה לו כל הון דעלמא וכו' כמו שמבאר שם, עין שם. כי כל הקשיות והסתירות כשזוכין לתרצם ולשברם - לתרץ מה שיוכל לתרץ, ולהתחזק באמונה במה שאי אפשר לתרץ וכו' אזי נעשה מהקשיות בחינת פסלת הלוחות, שהוא בחינת הדברים שננסרין סביב החדוש שהוא בחינת עשירות, כי דיקא על־ידי הקשיות והסתירות נתהוה החדוש, כמו שרואין בחדושים בגמרא פרוש רש"י תוספות, שדיקא על־ידי שהיו קשים לו קשיות הרבה בהלכה ותרצם וישבם - על־ידי־זה דיקא נתהוה החדוש, נמצא שהקשיות הם בחינת פסלת הלוחות, בחינת עשירות, וכל הקשיות נמשכין מבחינת חמור כנ"ל.

ועל־כן הצדיק שהוא בחינת יששכר - שזוכה לשבר הקשיות וזוכה להתבוננות נפלא, בחינת (דברי הימים־א' יב, לג) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת וכו' - הוא זוכה לעשירות גדול על־ידי הקשיות דיקא, שהם בחינת חמור כנ"ל. וזהו "יששכר חמר גרם", שתרגומו, עתיר בנכסין, כי העשירות נמשך על־ידי החמור דיקא. ועל־ידי־זה בעצמו זוכה להתבוננות הנפלא, וכנ"ל.

ועל־כן עקר בריאת החמור בגשמיות - הוא בשביל שישא עליו כל ממונו ועשירותו של אדם, כי החמור מיחד למשאוי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה ה:): 'כחמור למשאוי', כי כל ממונו ועשירותו של האדם - נושא עליו החמור, כי משם כל עשירותו כנ"ל, והכל כפי מה שזוכה האדם, כי הצדיק מקבל העשירות בקדשה, ואזי זוכה על־ידי החמור דיקא, שהוא בחינת עשירות - להתבוננות גדול, להכיר את הבורא יתברך ולהודיע טבעו בעולם וכנ"ל. אבל הרשע מתגבר עליו החמר והרע ביותר על־ידי העשירות שהיא בחינת חמור, בחינת (קהלת ה, יב): "עשר שמור לבעליו לרעתו", כי על־ידי העשירות - הוא מתגאה ונדמה לו שהוא חכם ונוטה אחר עקמימות הקשיות שבלבו, ומפריד עצמו מהאמת וכו':