# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1154/63/5/

ועל־כן נותנין לאהרן הכהן השה בשביל פטר חמור, כי ישראל נמשלו לשה, כי השה בחינת עשירות דקדשה של יעקב, שזכה על־ידי הצאן בחינת (דברים ז, יג): "ועשתרת צאנך" - שמעשרות את בעליהן, כי השה כלו קדש, כמו שפרש רש"י בשיר השירים (ו, ו), כי צמרו לתכלת, עורו לתף וכו'. כי צמר כבשים הוא בחינת תקוני דיקנא, שהם בחינת מזל העליון, שמשם שרש העשירות דקדשה בבחינת מזוני במזלא תליא, כמובא בכתבים (לקוטי תורה להאריז"ל פרשת תולדות). וזה שאמרו רבותינו ז"ל (קנים ג, ו): 'זהו שאמרו, כשהוא חי קולו אחד וכשמת קולו שבעה, עורו לתף' וכו'. כי בחינת שבעה קולות דקדשה נמשכין מן השה, שהם כנגד שבעה קולות הנ"ל, שעקר הולדות המחין על ידם. ועל־כן מקריבין שה בכל יום לקרבן תמיד, כי על ידו עקר הולדת הדעת, שצריכין להמשיך בכל יום, שבשביל זה באים התמידים בכל יום. ועל־כן על־ידי השה דיקא שנותנין לכהן - פודין את הפטר חמור, שיהיה נמשך על ידו עשירות דקדשה, שעל־ידי־זה נמשך דעת והתבוננות דקדשה, כנ"ל: