# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/12/

וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קיט, קס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ ", עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י: 'כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סוֹף דְּבָרְךָ כַּבֵּד וְכוּ', הוֹדוּ עַל רֹאשׁ דְּבָרְךָ שֶׁהוּא אֱמֶת'. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ז, ח): "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמו, ו): "הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם". וּכְתִיב (שָׁם קיז, ב): "וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם", בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יב, יט): "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד". 'כּוֹנַנְתָּ' לֹא כְּתִיב אֶלָּא 'תִּכּוֹן', שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (כִּי תִשָּׂא קפח:), וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָנִים סו, קיז), עַיֵּן שָׁם.

כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, וְזֶה עִקַּר הַבְּחִירָה - מַה שֶּׁאֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה לְהָאָדָם הָאֱמֶת מִיָּד. כְּמוֹ לְמָשָׁל - הַתִּינוֹק, אִם הָיָה יוֹדֵעַ עֹצֶם הַמַּעֲלָה שֶׁרוֹצִים אָבִיו וְרַבּוֹ לְזַכּוֹתוֹ בְּמַה שֶּׁלּוֹמְדִים עִמּוֹ - בְּוַדַּאי הָיָה רָץ לְהַחֵדֶר עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה אֲמִתַּת הַמַּעֲלָה שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד, עַל־כֵּן הוּא בּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר. וְכֵן אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל יוֹתֵר אִם הָיָה רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְעַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרָצִים אֶל הַמִּצְוָה. וַאֲפִלּוּ גּוּף הַתַּאֲוָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רְתִיחַת הַדָּמִים הָיָה מִתְבַּטֵּל אִם הָיָה רוֹאֶה בְּעֵינָיו חֵלֶק מֵאֶלֶף מִתַּעֲנוּגֵי וְשַׁעֲשׁוּעֵי עוֹלָם הַבָּא, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁגַּם הַתַּאֲוָה הַגְּדוֹלָה מִתְבַּטֶּלֶת כְּשֶׁרוֹאֶה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה מִזֶּה, כְּגוֹן לְמָשָׁל אִם הָיָה רוֹאֶה שֶׁיּוּכַל לַחֲטֹף מִיָּד אֶלֶף אֲדוּמִים, מִכָּל שֶׁכֵּן יוֹתֵר בְּוַדַּאי אֲפִלּוּ אִם הָיָה אוֹחֵז בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה שֶׁהִיא - הָיָה מַשְׁלִיכָהּ וְהָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַחֲטֹף הוֹן רַב כָּזֶה, מִכָּל שֶׁכֵּן אִם הָיָה רוֹאֶה הוֹן עָתֵק, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִקּוֹל הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד וְכוּ' וְכוּ'.

אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטִיּוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ תַּעֲנוּג לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ', וַעֲבוֹדַת ה' הוּא יְגִיעָה. וְזֶהוּ עִקַּר נִסְיוֹנוֹ - שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה' מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת, שֶׁאַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַתַּכְלִית לַעֲבֹד אֶת ה', אֲבָל בִּתְחִלָּתוֹ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נֶעְלָם מִמֶּנּוּ קְצָת הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל צַעַר וִיגִיעָה וְיִהְיֶה לוֹ בְּחִירָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְקַבֵּל הַשָּׂכָר־טוֹב שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, כִּי "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא" (אָבוֹת ה, כב):