# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/12/

וזהו (תהלים קיט, קס): ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך ", עין פרוש רש"י: 'כששמעו סוף דברך כבד וכו', הודו על ראש דברך שהוא אמת'. כי עקר שלמות התגלות האמת הוא בסוף, בבחינת (קהלת ז, ח): "טוב אחרית דבר מראשיתו" וכו'. וזה בחינת (תהלים קמו, ו): "השמר אמת לעולם". וכתיב (שם קיז, ב): "ואמת ה' לעולם", בחינת (משלי יב, יט): "שפת אמת תכון לעד". 'כוננת' לא כתיב אלא 'תכון', שבסוף לעתיד יתגלה האמת, כמו שאיתא בזהר הקדוש (כי תשא קפח:), ומובא בדברינו במקום אחר (סימנים סו, קיז), עין שם.

כי בראשית הדבר אי אפשר לגלות האמת בשום אפן, וזה עקר הבחירה - מה שאין השם־יתברך מגלה להאדם האמת מיד. כמו למשל - התינוק, אם היה יודע עצם המעלה שרוצים אביו ורבו לזכותו במה שלומדים עמו - בודאי היה רץ להחדר על ידיו ועל רגליו, אך מחמת שלפי דעתו אינו רואה אמתת המעלה שיזכה על־ידי הלמוד, על־כן הוא בורח מבית הספר. וכן אפלו הגדול יותר אם היה רואה בעיניו תענוגי עולם הבא מה שיזכה על־ידי עזיבת העברה ועל־ידי עשית המצוה, בודאי היו הכל בורחים מן העברה ורצים אל המצוה. ואפלו גוף התאוה שבא על־ידי רתיחת הדמים היה מתבטל אם היה רואה בעיניו חלק מאלף מתענוגי ושעשועי עולם הבא, כי גם בעולם הזה רואים בחוש שגם התאוה הגדולה מתבטלת כשרואה תאוה גדולה מזה, כגון למשל אם היה רואה שיוכל לחטף מיד אלף אדומים, מכל שכן יותר בודאי אפלו אם היה אוחז באיזה תאוה שהיא - היה משליכה והיה רץ בכל כחו לחטף הון רב כזה, מכל שכן אם היה רואה הון עתק, מכל שכן וכל שכן אם היה זוכה לשמע חלק אחד מאלף ורבבה מקול הנגון שיתער לעתיד וכו' וכו'.

אך עקר הבחירה הוא מחמת שאין רואים האמת בתחלתו, אדרבא, כפי פשטיות קטנות דעת האדם נדמה לו באמת שזהו תענוג לאכל ולשתות וכו', ועבודת ה' הוא יגיעה. וזהו עקר נסיונו - שצריך לסבל יגיעות בשביל עבודת ה' מחמת שאין רואה האמת. ועל־ידי־זה דיקא יזכה לבסוף שיתגלה לו האמת, שאדרבא, זהו עקר התענוג והתכלית לעבד את ה', אבל בתחלתו בהכרח שיהיה נעלם ממנו קצת האמת, כדי שיסבל צער ויגיעה ויהיה לו בחירה, ועל־ידי־זה דיקא יקבל השכר־טוב שהיא התגלות האמת לאמתו, שהוא עקר קבול השכר, כי "לפום צערא אגרא" (אבות ה, כב):