# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/14/

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְכַנַּ"ל. וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת וְכוּ', הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיִּית בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְצַדִּיקֵי וּכְשֵׁרֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ הַפְּחוּתָה, אַדְּרַבָּא, נִדְמֶה לוֹ לְהֵפֶךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוֹתָיו וּבָעוֹלָם הַזֶּה וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן כָּל כָּךְ. אַךְ אִם יַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְיָשִׂים לִבּוֹ בֶּאֱמֶת לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי - יָאִיר ה' עֵינָיו וְיִרְאֶה וְיָבִין הֵיכָן הָאֱמֶת, [כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר].

כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵבִין, כִּי מַה שֶּׁמֵּבִין בְּדַעְתּוֹ - אֵין זֶה אֱמוּנָה, וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן יָבוֹא לֶאֱמוּנָה? אַךְ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל עַמּוֹ וּמֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצוּ. אֲבָל אֵינוֹ מְגַלֶּה בִּתְחִלָּה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁגִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ עַל־יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַאֲמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִנִּיחַ לָהֶם אַחַר־כָּךְ מָקוֹם לִטְעוֹת עַל־יְדֵי כַּמָּה הַנְהָגוֹת שֶׁהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נִסָּיוֹן וּבְחִירָה כְּמוֹ אַחַר קְרִיעַת יַם־סוּף שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מַיִם, וְאָז הִתְלוֹנְנוּ הַרְבֵּה. וְכֵן בַּמָּן וּשְׂלָו וְכוּ' שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ח, ג-טז): "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן וְכוּ' לְמַעַן נַסּוֹתְךָ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְחָלְקוּ עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְעַל מֹשֶׁה.

וְהַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה שֶׁבְּוַדַּאי יְשָׁרִים דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִתֵּן לָהֶם הַמַּיִם וְהַמָּן וְכוּ' מִיָּד, רַק כָּל מַה שֶּׁסִּבֵּב עִמָּהֶם הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְכַנַּ"ל. וּמִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת - הָיָה רוֹאֶה בְּעֵינָיו עַיִן בְּעַיִן שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין בַּה' וּבְמֹשֶׁה, מֵאַחַר שֶׁרָאוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה וְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כָּזֶה וְכוּ'. וְאִם שֶׁקָּשֶׁה כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת עַל הַנְהָגָתוֹ, עַל זֶה צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וּלְהַאֲמִין, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מִיָּד וְכַנַּ"ל, אֲבָל הַמִּתְלוֹנְנִים הַמְבַקְּשִׁים תּוֹאֲנָה חָלְקוּ עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְעַל מֹשֶׁה עַל־יְדֵי קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי מֵחֲמַת תַּאֲוָתָם וְנִצְחוֹנָם וּכְבוֹדָם הִקְשׁוּ קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲשִׁיבָם, וְלֹא רָצוּ לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכַנַּ"ל: