# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/17/

וכן האדם בעצמו, אפלו כשזוכה להתקרב אל האמת על־ידי תקף אמונתו כנ"ל, צריך גם כן שיהיה לו אמונה בעצמו, שזהו גם כן בכלל אמונת חכמים, כמו שמבאר בהתורה 'חדי רבי שמעון' (בסימן סא). כי הרבה מתרחקים על־ידי רבוי הקשיות שקשה להם עליהם בעצמן, שרואים שזהו כמה שחותרים להתקרב להשם־יתברך וכבר סבלו יגיעות קצת ובזיונות רבות בשביל האמת ואף־על־פי־כן עדין הם רחוקים כמו שרחוקים. וכל זה מעשה הבעל דבר שחותר עליהם לרחקם יותר, וכבר דברנו בזה הרבה, אך עדין צריכים למודעי, לידע ולהודיע שאי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל (שיחות הר"ן סימן רמד). וזה מעקרי הנסיונות שלו, מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז. כי אם היה רואה ויודע מה שזוכה גם עתה על־ידי כל תנועה והעתקה שמנתק עצמו מרע לטוב אפלו תנועה בעלמא, בודאי היה רץ בכל כחו לעבודת ה' ולתורתו והיה צדיק גמור, אבל היה מתבטל בחירתו, כי עקר הבחירה מה שאינו רואה ויודע מה שעושה ומתקן לפי מקומו ושעתו.

על־כן צריכים גם בזה להתחזק באמונה - לידע ולהאמין בדברי רבותינו ז"ל, שאין שום תנועה טובה נאבדת כלל, כי 'לית רעותא טבא דאתאביד' (זהר תרומה קנ:), וסוף כל סוף לא ישאר ממנו רק מה שחטף איזה טוב בכל יום ויום מימי חייו. ובודאי כל המרבה הרי זה משבח, אבל אף־על־פי־כן 'אטו מאן דלא יכיל למעבד כלא מצוה, פלגא מצוה נמי לא לעבד' (וכי מי שאינו יכול לעשות את כל המצוה, חצי מצוה גם כן לא יעשה?). וכל ההתרחקות של בני אדם מחמת רעיונים ומחשבות ובלבולים כאלה, הכל מחמת בחינה הנ"ל, מחמת שרוצה להבין האמת תכף ומיד. אבל המאמין לא יחיש (ישעיה כח, טז), וצריכין להמתין הרבה הרבה עד שיזכה להשיג ולהבין אמתת דרכיו יתברך, כי "ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" (הושע יד, י). וכתיב (ישעיה נה, ח-ט): "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, כי גבהו שמים מארץ" וכו'. כי עקר התגלות האמת הוא בסוף, וכנ"ל: