# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/2/

אך הענין מבאר על־פי מה שמבאר ומובן בכל דברי רבותינו ז"ל, ובפרט בזהר הקדוש ובכתבים, שעקר שלמות האמונה הקדושה הוא להאמין שהשם־יתברך רוצה בעבודת האדם בזה העולם, אף־על־פי שאי אפשר להבין זאת בשכל אנושי בשום אפן, אף־על־פי־כן כבר גלו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים מימות אברהם אבינו עליו השלום ומשה רבנו שהאמת הוא כן, וזה כלל ויסוד כל תורתנו הקדושה. וכמו מי שהוא כופר במציאותו יתברך חס ושלום הוא כופר ומין ימח שמו, כמו כן אפלו אם אומר שמאמין במציאותו יתברך וכופר בזה שאינו מאמין שהוא יתברך חפץ בעבודתנו - הוא גם כן כופר ומין, כי "לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעיה מה, יח), כי לא ברא הוא יתברך את העולם שתהיה תהו ובהו כמו שהוא, כי אם לשבת יצרה - לישב אותה בבני אדם בני דעה שיכירו את גדלתו ומלכותו ויעבדו אותו בזה העולם המעשה דיקא, כי היום לעשותם, כתיב (דברים ז, יא) - 'היום' דיקא ולא למחר בעולם הבא (עבודה זרה ג.).

וזהו עקר החלוק שבין ישראל לבין הכופרים והמחקרים, כמו ששמעתי מפי אדמו"ר ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תכג), שהמחקרים חקרו בגדלת הבורא יתברך, עד שהשיגו כמו שהוא האמת, שאי אפשר להשיגו ולהבינו בשום אפן בשום מחשבה ודעת ושכל, כי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" (אין מחשבה תופסת בו כלל). אבל זה אי אפשר להשיג ולהבין בשכלם איך שיך איזה מצוה ועבודה לעבדו יתברך בהם, כי זה אי אפשר להם להשיג בדעתם כלל וזה עקר כפירתם, ומחמת זה הם רחוקים מהאמת כל כך, כי עקר אמונה השלמה הוא אמונת ישראל עם קדוש שזכינו לקבל את התורה הקדושה על־ידי משה רבנו עליו השלום, שעקר יסודה להאמין שאף־על־פי שהשם־יתברך מרומם ומנשא מכל העבודות של האדם אף־על־פי־כן הוא חפץ בעבודתנו, כמו שאומרים (מוסף ליום כפור): 'ואבית תהלה מגושי עפר' וכו', רק שאי אפשר להבין זאת בשכל: