# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/25/

ועל־כן שעור שיבה הוא בן שבעים שנה (יורה דעה, סימן רמב, סעיף א), כנגד 'שבעים פנים לתורה', שהם עקר בחינת הדרת פנים שזוכה הזקן דקדשה. רק שהזקן בעצמו זוכה אליהם בשלמות גם בימי ינקותו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין לב:): 'יניק וחכים' וכו'. אבל שאר בני האדם מקבלים רק הארה מהם כשמגיע לשבעים שנה. אבל גם זה אינו יכול לקבל כי אם על־ידי הצדיק האמת, שממנו עקר החיות שהוא האמת, שהיא עקר השם והכבוד דקדשה, בחינת הדרת פנים כנ"ל. ועל־כן צריך שלא יהיה זקן אשמאי שהוא החולק על הצדיק האמת, כי עקר הקימה וההדור בפני הבעל שיבה שחי שבעים שנה הוא מחמת שבימי חייו שבעים שנה זכה לברר איזה בחינת אמת, שהוא עקר החיות שנמשך משבעים פנים לתורה, אבל עקר ברור האמת אי אפשר, כי אם על־ידי הצדיק האמת שהוא בחינת הזקן דקדשה עליו נאמר: 'זה קנה חכמה'. בחינת "אמת קנה" וכו', וכנ"ל:

הלכות מלמדים ותלמוד תורה