# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/27/

וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ. כִּי כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף. וְהִנֵּה עִקַּר עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא יְדִיעַת אֲמִתַּת אֱלֹקוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כְּפִי הָרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד - זֶה יִתְגַּלֶּה רַק בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי יְדִיעַת אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה יִהְיֶה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, כַּיָּדוּעַ, וְכַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה סא, ח): "וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת".

אֲבָל גַּם בְּכָל בְּחִינָה וְחֵלֶק שֶׁל הָאֱמֶת, גַּם כֵּן עִקַּר הַבֵּרוּר רַק בַּסּוֹף, לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבָרֵר אֵיזֶה הֲלָכָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּתְחִיל לוֹמַר סְבָרוֹת אֲמִתִּיּוֹת - אַף־עַל־פִּי כֵן עֲדַיִן אֵין הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת עַד הַסּוֹף, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר פְּסַק הַהֲלָכָה בֶּאֱמֶת, כִּי "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קֹהֶלֶת ז, ח).

כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת מֵרֹאשׁוֹ עַד תּוֹכוֹ, עַד סוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן - שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף רַק בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. לְמָשָׁל, כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְאִם יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ: 'לָמָּה אַתָּה מְיַגֵּעַ עַצְמְךָ כָּל כָּךְ, יוֹמָם לֹא תָּנוּחַ, לַיְלָה לֹא תִּשְׁכַּב, וּמַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִזֶּה' וְכוּ'? דֶּרֶךְ הָרֹב לְהָשִׁיב: 'מַה לַּעֲשׂוֹת, הֲלֹא אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בִּשְׁבִיל לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי - לְגַדְּלָם לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַשִּׂיאָם' וְכוּ', וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּזֶה אֱמֶת הַרְבֵּה, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִים לְפַרְנֵס בָּנָיו וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, וְלַעֲשׂוֹת הַטָּפֵל עִקָּר וְהָעִקָּר טָפֵל, לְהַשְׁלִיךְ חַס וְשָׁלוֹם עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה אַחֲרֵי גֵּווֹ וְלִרְדֹּף אַחַר הַמָּמוֹן כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ, וְעַל־פִּי רֹב אֵינוֹ פּוֹעֵל כְּלוּם בִּיגִיעָתוֹ, "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב" וְכוּ' (תְּהִלִּים עה, ז), "וְלֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ" (שְׁמוּאֵל־א ב, ט), כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה. וְעַל־כֵּן הִזְהִירֻנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, טו): 'עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ב, לא): "הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה'", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח): 'רְאוּ בַּמֶּה נִתְפַּרְנְסוּ אֲבוֹתֵיכֶם'. וְגַם יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֹשֶׁר גָּדוֹל וְרוֹדְפִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְגַם הֵם אוֹמְרִים שֶׁכַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. אֲבָל אֵין זֶה אֱמֶת שָׁלֵם, כִּי הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לַעֲקַּל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת (סַנְהֶדְרִין כו.). וְכֵן אֲפִלּוּ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְה' יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא - כְּשֶׁהוּא אֱמֶת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְכַנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה הַחִיּוּב בְּיוֹתֵר לְלַמֵּד לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הָאָב וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ מִתְבָּרֵר הָאֱמֶת, כִּי אָב וּבֵן וּבֶן בְּנוֹ, הֵם בִּבְחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הָאֱמֶת, בְּחִינַת רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא פה.): 'כָּל שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ שׁוּב אֵין הַתּוֹרָה פּוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ'. כִּי כְּבָר זָכוּ לְבָרֵר הָאֱמֶת לְפִי בְּחִינָתָם שֶׁזֶּה עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם אַבְרָהָם וְיִצְחָק עָבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַבְרָהָם הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן עֲדַיִן לֹא נִקְרָא הָאֱמֶת עַל שְׁמוֹ, וְלֹא עַל שֵׁם יִצְחָק, כִּי אִם עַל שֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי לָאָבוֹת שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת סוֹף שֶׁבָּאֱמֶת, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּזְכוּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק נֶחֶרְבוּ וְהַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם יַעֲקֹב - יִתְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ ו, ב): "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעָסְקוּ שָׁם, וְעַל־כֵּן הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה לְבָרֵר כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּתָן. "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (יְשַׁעְיָה ב, ג), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יז, ח): כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט - שֶׁלֹּא תֵּדַע הָאֱמֶת. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם וְכוּ' - כִּי שָׁם יוֹדִיעוּ לְךָ הָאֱמֶת. אֲבָל מֵחֲמַת קִלְקוּל חֶטְאֵי הַדּוֹרוֹת לֹא זָכִינוּ לְבֵרוּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁנָּפְלָה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בִּימֵי בַּיִת־רִאשׁוֹן עַל־יְדֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו. וּבְבַיִת־שֵׁנִי עַל־יְדֵי רִבּוּי שִׂנְאַת חִנָּם וְהַמַּחֲלֹקֶת. וְכָל אֶחָד אָמַר שֶׁהָאֱמֶת אֶצְלוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הָאֱמֶת הוּא אוֹמֵר שֶׁהָאֱמֶת אֶצְלוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר בֵּרְרוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הָאֱמֶת הַרְבֵּה. וְעִקַּר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת יִהְיֶה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים מג, ג): "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ" וְכוּ'. וּכְתִיב (שָׁם קלב, יא): "נִשְׁבַּע ה' לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה" וְכוּ'. וְאָז יִבָּנֶה הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת. כִּי עִקַּר בֵּרוּר וְהִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת הוּא בַּסּוֹף, כַּנַּ"ל: