# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/29/

וְזֶהוּ (אָבוֹת ה, יז): כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. כִּי מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי - בְּוַדַּאי הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם כַּוָּנָתָם לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֵרוּבִין יג:) 'אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'. וְזֶהוּ סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם - 'סוֹפָהּ' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, כִּי בְּוַדַּאי רַק בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן יִתְגַּלֶּה אֲמִתַּת הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת אֵיךְ שְׁנֵיהֶם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה כָּל כָּךְ, זֶה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר, כִּי עַכְשָׁו בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כד), רַק בַּסּוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת הַנֶּעְלָם הַזֶּה. וְעַל־כֵּן סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, 'סוֹפָהּ' דַּיְקָא כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁצָּעַק רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁנִּפְטַר רֵישׁ לָקִישׁ (בָּבָא מְצִיעָא פד.): רְבוּתָא לְמֵימַר סִיַּעְתָּא וְכוּ'? רֵישׁ לָקִישׁ הֲוֵי מַקְשֶׁה תְּרֵיסַר קֻשְׁיָא וְכוּ', וּמִמֵּילָא רַוְחָא שְׁמַעַתְּתָא וְכוּ'. (וְכִי גְּדֻלָּה הִיא לוֹמַר סִיּוּעַ וְכוּ'. רֵישׁ לָקִישׁ הָיָה מַקְשֶׁה עַל רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵים עָשָׂר קֻשְׁיוֹת עַל כָּל שְׁמוּעָה שֶּׁאוֹמֵר, וּמִמֵּילָא מִתְבָּרֶרֶת הַשְּׁמוּעָה וּמִתְלַבֶּנֶת). כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הוּא דַּיְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתוֹ בִּפְשִׁיטוּת וְכַנַּ"ל, אֲבָל מַחֲלֹקֶת שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ - אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" וְכוּ' (מִשְׁלֵי יב, יט). וְאָז בְּוַדַּאי הַכֹּל יָרוּצוּ לַעֲבֹד אֶת ה' בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲבָל אָז אֵין שׁוּם מַעֲשֶׂה וְעֻבְדָּא וְכוּ', כִּי "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" כְּתִיב (דְּבָרִים ז, יא), וּ מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּבְחִינַת יְמֵי הַחֹל - שֶׁאָז יֵשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַטָּעוּת, מִי שֶׁטָּרַח - אָז דַּיְקָא לְבָרֵר הָאֱמֶת, הוּא יֹאכַל בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר וְכַנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִמְתִּין מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל, עַד שֶׁכָּל חֲלֻקַּת הַכָּבוֹד יִהְיֶה אֵצֶל הָאֱמֶת, מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם הוּא לְבָרֵר הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל:
