# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/31/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא כא.) וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רמה, סְעִיף יט): שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְלַמְּדִים, וְאֶחָד לוֹמֵד יוֹתֵר וְאֶחָד מְדַקְדֵּק וְנִזְהָר מִן הַטָּעוּת בְּיוֹתֵר - שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַמְדַקְדֵּק יוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד הוּא לְבָרֵר הָאֱמֶת, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִמְּלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִן הַטָּעוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיָן זֶה: 'מְשַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל עָל' (שִׁבּוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס - נִכְנַס; הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה טָעוּת לְמֹחַ הַתִּינוֹק קָשֶׁה לְהוֹצִיאָהּ).

וְיֵשׁ לְרַמֵּז שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁהֵבִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם) לְעִנְיַן מַעֲשֶׂה דְּיוֹאָב שֶׁטָּעָה בֶּאֱדוֹם עַל־יְדֵי הַמְּלַמֵּד שֶׁלּוֹ שֶׁהִטְעָה אוֹתוֹ, וְלָמַד עִמּוֹ "תִּמְחֶה אֶת זָכָר עֲמָלֵק", בְּקָמַץ וְכוּ' וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא מָחָה אֶת שְׁמָם לְגַמְרֵי וְחָרָה לְיוֹאָב עַל זֶה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַיֵּן שָׁם. כִּי זֶה הָיָה מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר לַהֲבִיאוֹ לִידֵי טָעוּת כָּזֶה בְּמָקוֹם זֶה דַּיְקָא, בְּעִנְיַן מִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. כִּי עֲמָלֵק הוּא הָרַע, הוּא הַטֻּמְאָה, שֶׁהִיא הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהִיא הַשֶּׁקֶר, כַּיָּדוּעַ (סִימָן קיז). וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת הַשָּׂטָן הוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא הַמַּטְעֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת בִּשְׁקָרָיו וְהַטְעוֹתָיו. וְעַל־כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר לִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, כִּי מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר (שְׁמוֹת יז, טז), כִּי אֵין הַשֵּׁם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק (תַּנְחוּמָא כִּי תֵצֵא יא). כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת וְהַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מֵעֲמָלֵק שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיָה מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר לְהַטְעוֹת אֶת יוֹאָב בְּמָקוֹם זֶה דַּיְקָא, כִּי כָּל הַטָּעוּתִים וְהַשְּׁקָרִים נִמְשָׁכִים מִזֵּכֶר עֲמָלֵק שֶׁיֶּשְׁנוֹ עֲדַיִן בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִזָּהֵר מֵעַתָּה מִמְּלַמֵּד וְרַבִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת "זֵכֶר עֲמָלֵק", כִּי עִקַּר הָרַב וְהַמְלַמֵּד הוּא לְבָרֵר הָאֱמֶת, וְכַנַּ"ל: