# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/32/

וזהו: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם (מיכה ז, כ), הינו שהפסוק מפרש בסוף מה שקשה לכאורה בראש הפסוק שאמר תתן אמת ליעקב. וקשה לכאורה, מדוע הזכיר האמת רק על שם יעקב ולא על שם אברהם ויצחק שהתחילו לגלות אמתתו בעולם. והשיב מיד: חסד לאברהם וכו', הינו שזה האמת שיתן ליעקב שהוא השלישי שהוא בחינת הסוף, שבאמת שהוא העקר כנ"ל, ועל־כן נקרא 'יעקב' לשון עקב וסוף, זהו בעצמו שכר החסד לאברהם, כי עקר הקבול שכר בסוף הוא שלמות האמת שיתגלה בסוף כנ"ל. ועל־כן נקרא האמת שהוא הקבול שכר על שם יעקב שהוא בחינת סוף כנ"ל, אבל באמת זהו בעצמו שכר החסד לאברהם שהתחיל לגלות האמת בעולם. וכן פרש רש"י שם, וזה לשונו: 'ולכך לא נאמר 'וחסד' אלא 'חסד', האמת שתתאמת לנו את הבטחת יעקב - היא תהיה תשלום גמול חסדו של אברהם', עד כאן לשונו. הינו כנ"ל, שהאמת הוא עקר הקבול שכר, ועל־כן האמת שיתן ליעקב בסוף הוא בעצמו תשלום גמול חסד לאברהם, שהתחיל לגלות האמת בעולם.

וזהו אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם - כי מימי קדם קדמתה מימים כבירים נשבע ה', שסוף כל סוף יתגלה האמת בעולם, שזה עקר התקוה כנ"ל, אבל עקר האמת נקרא על שם יעקב, מחמת שהוא השלישי לאבות, שהוא בחינת סוף האמת, שזה עקר שלמות ברור האמת, שזה עקר קבול השכר של כל אבות העולם ושל כל הצדיקים והיראים, בחינת "תתן אמת ליעקב", שהוא בחינת סוף, והוא בעצמו שכר החסד לאברהם שהתחיל לגלות האמת בעולם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם - שסוף כל סוף יתגלה האמת, כמו שכתוב (תהלים פה, יב): "אמת מארץ תצמח" וכו' וכנ"ל, במהרה בימינו, אמן: