# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/35/

וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן רנ"א (בְּ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קַמָּא) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ו, כה): "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ", שֶׁהָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי הַצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת לָאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקוֹת רָעוֹת מַגְבִּירִין הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִין מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת, עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַצְּדָקָה הוּא בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב, ז): 'מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם'. וְעִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זְכַרְיָה ח, יט): "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". כִּי בְּוַדַּאי כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַשֶּׁקֶר נִכְנָע אֶל הָאֱמֶת - אֵין זֶה שָׁלוֹם כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה תָּמִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה' (תְּהִלִּים צב, ט), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה. וַאֲפִלּוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, שֶׁהַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ מִכָּל הַצְּדָדִים וְהָאֱמֶת נִשְׁלָךְ אַרְצָה וְנַעֲשֶׂה הָאֱמֶת עֲדָרִים עֲדָרִים (סַנְהֶדְרִין צז.), וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת מִתְקַיֵּם בְּנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים. וּבְכָל יוֹם עוֹמְדִים עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לְהַעֲלִימָהּ וּלְסַלְּקָהּ חַס וְשָׁלוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילָהּ מִיָּדָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צג, ד): "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם". שֶׁהֵם הַסִּבּוּבִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַהַטְעָאוֹת, שֶׁמִּשָּׁם מִתְגַּבְּרִים הַקּוֹלוֹת וְהַחֵרוּפִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים וְשֶׁל כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְכוּ'. וּמִכֻּלָּם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיח, טז): "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶּׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: גָּאט פִירְט תָּמִיד אוֹיְס - הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קפח).

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחוֹלְקִים בְּאֹפֶן שֶׁהָאֱמֶת יַכְנִיעַ עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַשֶּׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם - אֵין זֶה שָׁלוֹם כְּלָל, כִּי אִם חֲנֻפָּה וָשֶׁקֶר (תִּנְיָנָא סִימָן כב). כִּי הָאֱמֶת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד הַשֶּׁקֶר בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" וְכוּ' (מִשְׁלֵי יב, יט), וְ'קֻשְׁטָא קָאֵי' (שַׁבָּת קד.), וְעַיֵּן מִזֶּה עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה ו, אוֹת ח). וְעִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא כְּשֶׁהַשֶּׁקֶר נִכְנָע וּמִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הָאֱמֶת, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה בֶּאֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין שְׂמֹאל לְגַבֵּי יָמִין וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן 'מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם', וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַצְּדָקָה, כִּי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת הֵם בְּחִינָה אַחַת וְכַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתֵן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ לְהִתְיַהֵר וּלְחָרֵף - הוּא מַגְבִּיר הַמַּחֲלֹקֶת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הָרָעָה שֶׁלּוֹ, וּמִתְגַּבְּרִים הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הָאִישׁ אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, בִּבְחִינַת "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּסִּימָן [רנא] הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם: