# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1245/62/35/

וזה שמבאר בסימן רנ"א (ב לקוטי מוהר"ן קמא) על פסוק (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו", שהאיש אמת מושך לעצמו כל הצדקות, כי הצדקה נמשכת לאמת וכו', עין שם היטב, מה שמבאר שם, שעל־ידי צדקות רעות מגבירין המחלקת חס ושלום, ומתגברין מחשבות רעות של כפירות, עין שם. כי עקר הצדקה הוא בשביל שלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ב, ז): 'מרבה צדקה מרבה שלום'. ועקר השלום הוא אמת, כמו שכתוב (זכריה ח, יט): "האמת והשלום אהבו". כי בודאי כל זמן שאין השקר נכנע אל האמת - אין זה שלום כלל, כי בודאי השם־יתברך שהוא עצם האמת ידו על העליונה תמיד, וסוף כל סוף יגמר הכל כרצונו, כי אתה מרום לעולם ה' (תהלים צב, ט), וכמו שפרש רש"י, לעולם ידך על העליונה. ואפלו עתה בתקף מרירות הגלות, שהשקר מתגבר כל כך כל כך מכל הצדדים והאמת נשלך ארצה ונעשה האמת עדרים עדרים (סנהדרין צז.), וכל אחד אומר שאצלו האמת, אף־על־פי־כן עצם נקדת האמת מתקים בנפלאותיו ונוראותיו העצומים. ובכל יום עומדים על נקדת האמת להעלימה ולסלקה חס ושלום, והקדוש־ברוך־הוא מצילה מידם. וכמו שכתוב (תהלים צג, ד): "מקלות מים רבים אדירים משברי ים". שהם הסבובים והבלבולים וההטעאות, שמשם מתגברים הקולות והחרופים של העכו"ם והרשעים ושל כל בעלי המחלקת וכו'. ומכלם אדיר במרום ה'. וכמו שכתוב (תהלים קיח, טז): "ימין ה' רוממה" וכו'. וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל בלשון אשכנז בזה הלשון: גאט פירט תמיד אויס - השם־יתברך גומר תמיד (חיי מוהר"ן סימן קפח).

ועל־כן כשרוצין לעשות שלום בין החולקים באפן שהאמת יכניע עצמו לגבי השקר חס ושלום - אין זה שלום כלל, כי אם חנפה ושקר (תנינא סימן כב). כי האמת אינו יכול להתבטל נגד השקר בשום אפן, כי "שפת אמת תכון לעד" וכו' (משלי יב, יט), ו'קשטא קאי' (שבת קד.), ועין מזה עוד במקום אחר (הלכות שבת, הלכה ו, אות ח). ועקר השלום הוא כשהשקר נכנע ומתבטל לגבי האמת, וזה זוכין על־ידי צדקה באמת שעל־ידי־זה מכניעין שמאל לגבי ימין וכנ"ל. ועל־כן 'מרבה צדקה מרבה שלום', וזה עקר מעלת הצדקה, כי שלום ואמת הם בחינה אחת וכנ"ל. אבל כשנותן בשביל כבוד עצמו להתיהר ולחרף - הוא מגביר המחלקת ביותר על־ידי הצדקה הרעה שלו, ומתגברים המחשבות של כפירות חס ושלום. ועקר התקון על־ידי האיש אמת, שיש לו כח למשך לעצמו כל הצדקות, בבחינת "וצדקה תהיה לנו", כמו שמבאר שם בסימן [רנא] הנ"ל, עין שם: