# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1259/63/2/

נמצא, שעקר ההתקרבות להרב האמת הוא בשביל לזכות לאמונה, שזהו העקר שזוכין על־ידי רוח הקדש של רבו, שעל־ידי־זה נתברר המדמה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה כנ"ל. וזה הרוח הקדש בחינת רוח נבואה, מקבל הרב על־ידי הכבוד שנתגלה כנ"ל. ובשביל זה מחיבים בכבוד רבו לנהג כבוד גדול ברבו, כי כבודם הוא כבוד השם־יתברך. ועל־ידי הכבוד שמכבד את רבו, על־ידי־זה נגדל ונתרבה בחינת המשכת רוח הקדש רוח נבואה של רבו שנמשך מכבוד כנ"ל. ועל־ידי־זה נתברר המדמה וזוכה לאמונה שזה העקר מה שצריך לקבל מרבו כנ"ל. וזה מה שכתב אדמו"ר ז"ל (בלקוטי א סימן קכו), שמצינו, שבכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בר יוחאי אמר להם עוד תורה, עין שם. כי על־ידי ששבחו אותו והגדילו כבודו, על־ידי־זה נתרבה ונתגדל הרוח הקדש שלו. ועל־ידי־זה אמר להם עוד תורה על־ידי רוח קדשו שנתגדל ביותר על־ידי הכבוד, כנ"ל: