# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1259/63/21/

וזה בחינת חלום פרעה שראה שבע פרות טובות ושבע רעות וכו' - ותאכלנה הפרות הרעות את שבע הפרות הטבות ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע וכו' (שם, כ-כא) - שפתרונו על שבע שני השבע ושבעת ימי הרעב, שהם בחינת טוב ורע, שהרע מתגבר על הטוב עד שאין נכר הטוב וכו', כמובן בדברי אדמו"ר ז"ל במקום אחר (בסימן נד). כי הצדיקים שבדור הם בחינת שבעה קני המנורה, כמובן בזהר (פנחס רנו.) שאמרו לרבי שמעון בר יוחאי: "אנת הוא דנהרית לשביעאה וכו' (אתה הוא שמאיר לשביעים). כי כל הצדיקים כלולים בשבעה רועים שהם בחינת שבעה קני המנורה, שזהו בחינת שבע שני השבע, שהם בחינת טוב. ועל־כן נקראים בשם שבע שני השבע, בחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", כי על־ידי הצדיקים זוכין לאמונה, שעל־ידי־זה זוכין לכל הבחינות המבארים שם עד שזוכין להכניע מזונא דגופא ולהגביר מזונא דנשמתא, שהיא בחינת (תהלים כג, א): "ה' רעי לא אחסר", שזהו בחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", בחינת שבע שני השבע.

אבל יש כנגדם הרועים והמנהיגים של שקר, בחינת נביאי שקר, שעל ידם בלבול המדמה, שהם בחינת שבע שני הרעב - שזהו בחינת מזונא דגופא, ששם עקר הרעבון, בחינת (שם): "ובטן רשעים תחסר". והרע מתגבר על הטוב חס ושלום עד שאין נכר כלל מעלת הטוב מחמת הרע שחופה ומכסה עליו, בבחינת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו' - ששבע פרות הרעות בחינת הרע, בחינת נביאי השקר, דהינו הרועים והמנהיגים של שקר - מסתירים ומכסים אור הצדיקים האמתיים, עד שאין נכרים כלל ואין רואין אותם כלל כאלו אינם בעולם חס ושלום.

והתקון על־ידי הצדיק הגדול בחינת יוסף, שהוא רואה ויודע את כל זאת, ועוסק לתקן כל זאת לגלות אור האמת בעולם. ועל־כן אמר: יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אכל השנים הטבות וכו' - הינו שהוא מצוה שיעשו פקידים וממנים שיקבצו את כל הטוב שמתגלה על־ידי הצדיקים אמתיים שהם בחינת שבע שני השבע, כי התורה הקדושה שהם מגלים נקרא בשם אכל, כמו שכתוב (משלי ט, ה): "לכו לחמו בלחמי. וכמו שכתוב (ישעיה נה, א): "לכו שברו ואכלו" וכו'. הינו שיקבצו את כל הטוב שהוא התורה שמגלין הצדיקים האמתיים שיהיה האכל לפקדון וכו', שיפרנסו עצמן ישראל בהתורה שלהם בעת התגברות בחינת שבע שני הרעב חס ושלום, שהוא בחינת המנהיגים של שקר כנ"ל. כי בכל עת וזמן שאין יודעין מהצדיקים האמתיים שבאותו הדור, צריכין לפרנס ולהחיות את עצמם בהתורה שגלו לנו הצדיקים האמתיים שלפנינו. וצריכין אנו לילך בדרכיהם, עד שירחם השם־יתברך עלינו ויגלה לנו את הצדיקי אמת שבדור הזה, שיש להם בחינת רוח נבואה רוח הקדש, שיש להם כח לברר המדמה ולגלות האמונה בעולם. וכמובא בדברינו על פסוק (שיר השירים א, ח): "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך" וכו', דהינו שאם אין יודעין כנסת ישראל שנקראין "היפה בנשים", אם אין יודעין למי להתקרב, צריכין לעת עתה לילך בעקבי הצאן, דהינו בדרכי אבותינו הקדושים אשר מעולם, כמו שפרש רש"י שם על פסוק זה: הסתכלי בדרכי אבותיך הראשונים וכו', עין שם. (עין כל זה בהלכות ברכות הריח, הלכה ד' אות לז).

וזהו "וחמש את ארץ מצרים - 'וחמש' זה בחינת ה' דהששי, בחינת חמשה חמשי תורה, שהם כלל הנבואה שממשיכין הצדיקים, שעל־ידי־זה מבררין המדמה שהוא בחינת פרעה ומצרים, כמובא במקום אחר (בסימן נד). הינו שעקר האכל והטוב שנמשך על־ידי בחינת שבע שני השבע, שהם בחינת הצדיקים האמתיים, הוא בחינת רוח נבואה, שהוא בחינת כלל התורה, בחינת חמשה חמשי תורה, בחינת ה' דהששי. שעל־ידי־זה נתגלה אמונת חדוש העולם, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. שבשביל זה היה העולם תלוי עד ששי בסיון וכו' שזהו בחינת ה' דהששי, עין שם: