# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1259/63/3/

וזה בחינת רבוי השירות והתשבחות להשם־יתברך שאנו צריכין לומר בכל יום, כאשר תקנו לנו חכמינו ז"ל לומר פסוקי דזמרה וכו' בכל יום כי מבאר בהתורה הנ"ל, שכל התארים והשבחים שאנו משבחין אותו יתברך, כלם הם בבחינת המדמה, עין שם בסוף היטב. וכל אחד כפי מה שזוכה לברור המדמה - כן זוכה יותר לסדר כראוי תארים ושבחים להשם־יתברך. וברור המדמה נמשך מרוח הקדש שנמשך על־ידי הכבוד, כנ"ל.

נמצא, שעל־ידי השבחים והתארים בעצמן שמסדרין להשם־יתברך, על־ידי־זה בעצמו יכולין לשבח ולפאר אותו יתברך עוד יותר ויותר, כי השבחים והתארים, שהם ברור המדמה, הם בעצמן הגדלת כבודו יתברך. כי על־ידי השבחים והתארים אנו מגדלין כבודו יתברך. ועל־ידי הגדלת כבודו יתברך, על־ידי־זה נמשך רוח הקדש שעל־ידי־זה ברור המדמה כנ"ל, שעל־ידי ברור המדמה אנו יכולין לשבח ולפאר אותו כנ"ל. נמצא, שעל־ידי השבחים בעצמן, שהם מברור המדמה, שהם בחינת הגדלת כבודו יתברך, על־ידי־זה בעצמו אנו יכולין לשבח ולפאר אותו יתברך יותר ויותר כנ"ל.

וזה בחינת הללויה הללויה, שצריכי ן לשלשולי הללויה בתר הללויה (כמו שמובא בטור ארח חיים סימן נא), הינו כנ"ל, שכל מה שמהללין אותו יתברך ואומרים הללויה, על־ידי־זה בעצמו יכולין לומר עוד הללויה. וזה בחינת שירו לו זמרו לו (תהלים קה, ב), וכן זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו וכו' (שם מז, ז). וכן הרבה שנאמרו השבחים בלשון כפול, כי כל מה שמשוררין ומזמרין ומשבחין אותו יתברך, על־ידי־זה בעצמו יכולין לשבח אותו עוד יותר ויותר, כנ"ל:

וזה בחינת מזמור לדוד, לדוד מזמור. ואמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיז.): שלפעמים שורה רוח הקדש על דוד ואחר־כך אומר שירה, ולפעמים אומר שירה ואחר־כך שורה רוח הקדש עליו, הינו כנ"ל. כי הא בהא תליא, לפעמים על ידי השירה שאומר שהיא הגדלת כבודו יתברך על ידי זה נמשך רוח הקדש עליו, כי עקר הרוח הקדש נמשך על־ידי הכבוד כנ"ל. וכן להפך, לפעמים שורה עליו רוח הקדש ואחר־כך אומר שירה, כי על־ידי רוח הקדש נתברר המדמה, שעל־ידי־זה דיקא יכולין לומר שירה, דהינו לסדר שבחים ותארים להשם־יתברך שנמשך מברור המדמה, שנמשך מהרוח הקדש רוח נבואה, שעל־ידי־זה עקר ברור המדמה כנ"ל. נמצא שהא בהא תליא, ועל־כן לפעמים שורה רוח הקדש תחלה ולפעמים להפך, וכנ"ל: