# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1259/63/6/

וזה בחינת חנכה, שהיא בחינת חנכת הבית־המקדש, שאנו ממשיכין עלינו על־ידי מצות חנכה בחינת קדשת הבית־המקדש. והכל בשביל לגלות האמונה הקדושה בעולם שזהו העקר כנ"ל, כי עקר שלמות האמונה זוכין רק בזמן שבית־המקדש קים, ששם כלליות כל הקדשות, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה שלמה, שהיא עקר הקדשה, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר (בסימן כב). וזה בחינת (שמות טו, יז): "מקדש ה' כוננו ידיך". ידים הם בחינת אמונה, בחינת (שם יז, יב): "ויהי ידיו אמונה". כי עקר האמונה בשלמות שרשה בבית־המקדש, ומשם מאירה האמונה בכל העולם כלו, כי עקר האמונה הוא על־ידי ברור המדמה שזוכין על־ידי רוח נבואה רוח הקדש כנ"ל. ועקר הנבואה ורוח הקדש הוא בבית־המקדש, ששם השכינה שורה, ומשם מקבלין כל הנביאים נבואתם ורוח קדשם, כמו שכתוב (במדבר ז, פט): "וישמע את הקול וכו' מבין שני הכרבים" וכו'. וכן מבאר בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (ברכות ג.): 'אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני' וכו'. מבאר שם שהבית־המקדש הוא בחינת תפלה הנזכר שם, שעל־ידי־זה נתגלה הכבוד, שזהו בחינת ההיכל וכו', שעל־ידי־זה נמשך הנבואה וכו', עין שם.

וזהו עקר מרירת צרותינו של חרבן בית־המקדש שנחרב בעונותינו, מה שעל־ידי חרבן בית מקדשנו נפגמה האמונה, ונתגברו הכופרים והאפיקורסים בעולם בעונותינו הרבים. ועקר חרבן בית־המקדש היה על־ידי נביאי השקר שהתגברו כנגד הנביאי אמת, עד שפגמו בכבוד נביאי אמת, כמו שכתוב (דברי־הימים־ב' לו, טז): "ויהיו מלעבים במלאכי האלקים ומתעתעים בנביאיו" וכו', ועל־ידי־זה נפגם אמונתם. כי כמו שעל־ידי נביאי האמת עקר ברור האמונה, כמו כן על־ידי נביאי השקר הוא פגם האמונה, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. ועל־ידי־זה גרמו להחריב את הבית־המקדש וירושלים ולהגלות את ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קיט:): 'לא גלו ישראל אלא על שפסקו מהם אנשי אמנה'. אבל השם־יתברך ברחמיו בעבדותנו לא עזבונו אלקינו, ויט עלינו חסד בכל ימי הגלות המר הזה, ושם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו. כי אף־על־פי שנחרב בית מקדשנו ופסקה הנבואה והחזון מישראל, שעל־ידי־זה עקר תקון האמונה כנ"ל, אף־על־פי־כן באהבתו ובחמלתו הגדולה הוא חומל עלינו בכל דור ושולח לנו צדיקים אמתיים שיש להם בחינת רוח הקדש. ואלו הצדיקים הם מבררים לנו המדמה וממשיכים אמונה הקדושה בעולם, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל.

וזהו בחינת תקף הנס הנפלא והנורא של חנכה הקדוש, כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו'. והעקר שרצו להתגבר כנגד האמונה הקדושה שהיא יסוד וכלל כל התורה הקדושה, כי אמרו (בראשית רבה ב, ד): 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל'. ועל־כן רצו להחריב את הבית־המקדש, מחמת שמשם עקר המשכת האמונה הקדושה כנ"ל, על־כן רצו להחריבו כדי לפגם האמונה חס ושלום, כי סברו, שכשיחרב הבית־המקדש אין עוד תקוה חס ושלום להמשיך אמונה הקדושה בעולם, אבל השם־יתברך עמד לנו בעת צרותינו, והפר עצתם ונתהפך מהפך אל הפך, כי נתן כח בהצדיקים אמתיים שבאותו הדור שהם מתתיהו כהן גדול ובניו שיתחזקו ויעמדו כנגדם ונצחו אותם והפילום וחזרו עבודת בית־המקדש למקומו, ובנפלאותיו ונוראותיו יתברך העצומים אשר הוא יתברך חושב מחשבות בתקון כל הדורות, כמו שכתוב (תהלים לג, יא): "מחשבות לבו לדר ודר", הפליא חסדו עמנו אז שנתהפך מהפך אל הפך, שאדרבא, על־ידי תקף הנס הזה שנצחו את היונים - מתתיהו ובניו, זכו להמשיך תקון נפלא ונורא לכל הדורות, עד שיבנה בית־המקדש במהרה בימינו. כי השם־יתברך אשר יודע עתידות, ראה אז שבנין בית שני לא יתקים, ובהכרח שיחרב. ואפלו בימי בית שני לא היתה גאלה שלמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כא:) כי חסרו כמה דברים וכו', על־כן הפליא השם־יתברך חסדו ונפלאותיו על־ידי הצדיקים שבאותו הדור שתקנו לנו תקון נפלא ונורא לדורות.

וזה בחינת נר חנכה שתקנו לנו - שזכו להודיע לנו ולהאיר לנו, שאפלו אחר חרבן בית־המקדש לא אבדה תקותנו מהשם־יתברך, כי אין דור יתום, ואף־על־פי שנחרב בית מקדשנו, אף על פי כן מאירין בנו הצדיקים שבכל דור שלמות האמונה, שזהו בחינת נר חנכה שאנו זוכין בכל שנה להמשיך עלינו אור הצדיקים האמתיים בעלי רוח הקדש, שעל־ידי־זה אנו זוכין לאמונה שלמה גם עתה, כי הצדיק נקרא אור, כמו שכתוב (תהלים צז, יא): "אור זרע לצדיק".

כי נר חנכה הוא בחינת נרות המנורה שהיה בבית־המקדש, שעל ידם נתגלה שהשכינה שורה בישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת כב:): 'זה נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל'. ועל־כן מצות הדלקת נרות המנורה היא בלילה, כי לילה הוא בחינת המדמה, שהוא בחינת שנת לילה, שאז הסתלקות הדעת ונשאר רק המדמה. ואז צריכין לתקן ולברר את המדמה, שעל־ידי־זה עקר תקון האמונה כנ"ל. ועקר התקון על־ידי השראת השכינה על הצדיקים שמקבלין רוח נבואה, רוח הקדש מהשכינה השורה עליהם, ועל־ידי־זה מבררין המדמה, שעל־ידי־זה עקר תקון האמונה כנ"ל. ועל־כן היו צריכין להדליק נרות המנורה בכל לילה דיקא, כי אור נרות המנורה הם בחינת אור הצדיק, בחינת אור הנבואה ורוח הקדש השורה על הצדיק כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר ברור המדמה שהוא בחינת לילה, שעל־ידי־זה עקר תקון האמונה שצריכין להשתדל בתקונה בלילה דיקא, בבחינת (תהלים צב, ג): "ואמונתך בלילות".

וזה בחינת נר חנכה שמצותה בלילה משתשקע החמה - כדי להמשיך על־ידי־זה אור הצדיק האמת, כדי לברר המדמה והאמונה שתקונה בלילה דיקא כנ"ל, כי אנו זוכין להמשיך תקון האמונה גם עתה שאין הבית־המקדש קים - על־ידי הצדיקים אמתיים שבכל דור. שמהם עקר המשכת האור של נר חנכה. ועל־כן נקרא 'חנכה' בחינת חנכת הבית־המקדש, כי על־ידי נר חנכה אנו ממשיכין עלינו קדשת הבית־המקדש, שהוא בחינת רוח נבואה תקון האמונה כנ"ל: