# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/1/

על־פי המאמר 'כי מרחמם ינהגם' בסימן ז' וכו', עין שם כל המאמר, וכבר הובא זה המאמר כמה פעמים.

והכלל לעניננו, ש הצדיק הדור צריך להשאיר השארה אחריו להאיר בבנים ותלמידים, כי העקר הרחמנות הוא להמשיך הדעת בעולם, לדעת כי ה' שליט בארץ, ולהוציא את ישראל מעונות שהם רוח שטות הפך הדעת, וכל אדם צריך לעסק בזה וכו', ועל־ידי־זה שעוסקין להאיר הדעת בבנים ותלמידים. על־ידי־זה זוכין לאורות המקיפים וכו', עין שם.

גם זה החכם הנ"ל שזוכה להמשיך המקיפים - צריך לידע איזה מקיפים שהוא צריך להמשיכם ואיזה מקיפים שאין צריך להמשיכם, שזהו בחינת (אבות ג, יג): 'סיג לחכמה שתיקה' - שצריך לעשות סיג לדבריו ולשתק לפעמים, כדי שלא יכנס בהמקיפים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם, כי הם למעלה מהזמן וכו'. וזה בחינת חנכה וכו', בחינת (תהלים קד, טו): "להצהיל פנים משמן ולחם" וכו'; עין שם כל זה היטב היטב: