# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/18/

לענין שעקר התקון הנעשה על־ידי בעז ורות היה בעת האכילה דיקא שאז מתגלה הארת הרצון וכנ"ל. וזהו בחינה שאמר בעז לרות: "לעת האכל גשי הלם" (ב, יד). לעת האכל דיקא, שאז מתגלה הארת הרצון, וכנ"ל. וגם רבנו ז"ל הביא מקרא זה "לעת האכל" וכו' לענין מאמר הנ"ל, שאז בשעת האכילה - באה היראה על האדם, מחמת שאז מתגלה הארת הרצון שמאיר בים החכמה, שמשם מקבלת הפרנסה. ועל־כן אז בעת האכילה דיקא באה היראה על האדם, בחינת "לעת האכל גשי הלם" וכו'. ועין במאמר 'רצועה היתה יוצאה מחלקו של בנימין' וכו' (סימן עז), בלקוטי תנינא, כי הוא שיך למאמר 'ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם' הנ"ל.

'ותתר לעולם הבא' - זה בחינת הארת הרצון שיתגלה לעתיד שמאיר בעת האכילה וכו' כנ"ל. וזה בחינת מה שצריכין להשאיר מאכילתו בשביל לברך ברכת המזון שתחול הברכה עליו, כי ברכת המזון שמברכין אחר האכילה - זה בחינת הארת הרצון שמאיר בשעת האכילה דיקא, וכמו שמבאר במקום אחר. וזהו בחינת (תהלים קמה, טז): "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" שאומרים בברכת המזון, שזהו בחינת הארת הרצון.

וזהו בחינת ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו וכו', הזן את העולם כלו בטובו בחן בחסד וברחמים וכו'. כי עקר הפרנסה הוא בחסדו וברצונו הטוב לבד, שזהו בחינת רצון העליון. ועל־כן מתגלה הארת הרצון בשעת האכילה, כי הפרנסה נמשכת רק מרצונו הטוב לבד בחינת (תהלים קלו, כה): נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו, בחינת (מועד קטן כח.): 'בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא כי אם במזלא תליא מלתא' (בנים, חיים ופרנסה אינם תלויים בזכויות אלא תלויים במזל), שהוא בחינת מזל העליון, שהוא בחינת עתיקא קדישא, שמשם נמשכת הפרנסה - שהיא בחינת רצון העליון כידוע, וכמבאר בזהר הקדוש (בשלח סב.):

וזהו בחינת 'בני חיי ומזוני', כי כלם הם בבחינת הארת הרצון העליון. 'בני' - זה בחינת הארת בן ותלמיד הנ"ל, כי גם התלמיד נקרא בן, בחינת (ישעיה נד, יג): "וכל בניך למודי ה'" כנ"ל. 'חיי' - זה בחינת חיים ארכים, חיים טובים, חיים נצחיים, שהם בחינת המקיפים העליונים הנ"ל שמתגלין על־ידי הארת בן ותלמיד, שהם בחינת חיים, בחינת אריכת ימים ושנים וכו' וכנ"ל. 'מזוני' - זה בחינת פרנסה, ששם מתגלה הארת הרצון כנ"ל. ועל־כן כל אלו השלשה תלויים במזלא, שהוא בחינת מזל העליון, שהוא בחינת הארת הרצון, וכנ"ל.

וזה בחינה שאומרים שלשה הטבות ושלש גמולות בברכת המזון. כי כל זה הוא בחינת הארת הרצון שמיטיב עמנו ברחמיו ובטובו לבד, וגומל לנו טובות ברצונו לבד, בלי שום חיוב כלל, כי "מי הקדימני ואשלם" (איוב מא, ג), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה כז, ב), רק בטובו לבד נותן לנו פרנסה בני חיי ומזוני, שזהו בחינת הארת הרצון שהוא עקר הטוב העליון, בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" וכו', שרב הטוב הזה הוא הארת הרצון, כמו שכתב שם רבנו ז"ל במאמר הנ"ל.

וזה בחינת 'הרחמן הוא' - שאומרים כל פעם בברכת המזון, ומזכירים וקוראים אז השם־יתברך בשם 'הרחמן' כמה וכמה פעמים, מה שלא מצינו כן בשאר התפלות. כי אז בשעת ברכת המזון עקר התגלות הרחמים שהוא הארת הרצון, שהוא עקר הרחמים והחסד, שזהו בחינת (ישעיה מט, י): "כי מרחמם ינהגם", שמשם זוכין להארת הרצון על־ידי המנהיג האמתי שצריך להיות רחמן גדול, כנ"ל במאמר הנ"ל, עין שם בתחלתו.

נמצא, שברכת המזון היא בחינת הארת הרצון. ועל־כן צריכין להותיר באכילתו בשביל שתחול הברכה עליו על־ידי ברכת המזון, כי מה שמותירין מאכילתו זהו בחינת "ותתר" - לעולם הבא, שהוא הארת הרצון כנ"ל. וכמו שכתוב (מלכים־ב ד, ז): "ואת ובניך תחיי בנותר", ודרשו רבותינו ז"ל (שבת קיג.): 'עד תחית המתים', שאז יהיה הארת הרצון כנ"ל. וזהו ואת ובניך - 'ובניך' דיקא, בחינת בן ותלמיד הנ"ל, תחיי - בחינת חיים הנ"ל, בחינות אריכות ימים ושנים, שכל זה הוא בחינת הארת הרצון, בחינת בנותר - לעולם הבא, שהוא הארת הרצון, כנ"ל. ועל־כן מותירין מאכילתו כדי לזכות להארת הרצון על־ידי ברכת המזון בבחינת "ותתר" - לעולם הבא, שהוא בחינת הארת הרצון, כנ"ל.

ועל־כן עקר הברכה והשפע שנמשכה על־ידי אליהו ואלישע במעשה דצרפית על־ידי אליהו (מלכים־א פרק יז), ומעשה דאשה אחת מנשי בני הנביאים על־ידי אלישע (מלכים־ב פרק ד) - המשיכו עקר הברכה על־ידי השמן, כי שמן הוא בחינת הארת הרצון, בחינת (תהלים קד, ט): "להצהיל פנים משמן" וכו', שזהו בחינת השמן של חנכה, וכמו שמבאר שם במאמר הנ"ל שעקר הברכה והפרנסה בא משם, בחינת "להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד", וכמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל־כן המשיכו הברכה והשפע של פרנסה על־ידי השמן דיקא, שהוא בחינת הארת הרצון שמשם נמשך הפרנסה והברכה, בחינת (מלכים־א יז, יד): "כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר" וכו', בחינת "ואת ובניך תחיי בנותר", דהינו הנותר מן השמן, שהוא בחינת הארת הרצון, בחינת "ותתר" - לעולם הבא, וכנ"ל:

הלכות ראשית הגז