# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/3/

וגם עקר התקון של המשכת המקיפין הנ"ל הוא על־ידי השתיקה, שהוא בחינת 'סיג לחכמה שתיקה', כי אין מי שיוכל להמשיך המקיפין הנ"ל כראוי ולהכניס דעת בישראל, לדעת כי ה' הוא האלקים, כי אם מי שהוא בבחינת שתיקה, שהוא בחינת משה רבנו עליו השלום, כי עקר התקון על־ידי השתיקה, על־ידי שיודע לכון ולתן סיג לדבריו - לשתק כשמגיע למקום שצריכין לשתק, כי אם לא ישתק ויגלה יותר - יתקלקל הדעת לגמרי, כי יחזר הקשיא למקומה ביתר עז, כמבאר שם היטב במאמר הנ"ל, עין שם.

כי עקר המשכת המקיפין, דהינו להאיר הדעת בישראל, העקר הוא להוציא ישראל מהעונות, כי זה עקר הרחמנות וזה עקר הדעת, כמו שמבאר שם, כי כל זמן שאינו נקי מהעונות בודאי אין דעתו שלמה, כפי מה שלא נקה עצמו מהעונות ומתאות עדין, וכמו שכתוב (תהלים קיא, י): "ראשית חכמה יראת ה'", וכתוב (ירמיה ח, ט): "הנה בדבר ה' מאסו וחכמת מה להם". נמצא, שעקר הדעת הוא להציל ישראל מעברות שהם רוח שטות.

וזה ידוע, שכל העונות נמשכין מבחינת רבוי אור שגרם שבירת כלים, מיתת המלכים, שמשם נמשך היצר הרע וכל הסטרין אחרנין וכל העונות חס ושלום כידוע. ועל־כן עקר התקון על־ידי צמצום האור - לתקן כלים הרבה, לקבל האור בהדרגה ובמדה כראוי. נמצא, שעקר תקון הדעת הנ"ל שמציל מהעונות, שהוא בחינת המשכת המקיפים הנ"ל, עקר התקון על־ידי השתיקה שהוא הצמצום שמצמצמין ומעכבין שלא לגלות יותר כי אם יגלה יותר יהיה חס ושלום, בחינת רבוי אור וכו', שזהו בעצמו בחינה הנ"ל, מה שמבאר שם, שאם יגלה גם התרוץ - תחזר הקשיא למקומה עד שיוכל לכנס בקשיות ותרוצים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספיק לבאר התרוצים שיש שם וכו', כי זהו בחינת רבוי אור הנ"ל שאי אפשר לקבל, ואז לא די שלא יציל מעונות, אדרבא על־ידי־זה נמשכין חס ושלום העונות חס ושלום, כי הם נמשכין מבחינת רבוי אור וכו' כנ"ל. על־כן עקר התקון על־ידי השתיקה והצמצום, כנ"ל.

וזה אין מי שידע איך להמשיך אלו המקיפים ולצמצם ולשתק במקום שצריכין לשתק, כי אם צדיק הדור שהוא בחינת כהן. על־כן צריכין לתן ראשית הגז לכהן, שעל־ידי־זה מתקשרין לכהן, וזוכין לקבל ממנו דעת ולהמשיך המקיפים שהם בחינת לבושין כראוי, ושלא לצאת חוץ מהמדה, שלא לכנס בהמקיפים שאסור להמשיכם, כי 'במפלא ממך אל תדרש' (חגיגה יג.).

ועל־כן צריך לתן בתחלה מהגזה, שהיא בחינת לבושין הנ"ל, הראשית לכהן והשאר נשאר לו, שזהו בחינת צמצום של השתיקה הנ"ל - שאין רודפין לחקר במה שאין לו רשות, רק ממשיכין לבושין ומקיפין השיכין לו, וראשית הדעת שהוא שרש הדעת, שהיא בחינת ראשית הגז, שזהו בחינת המקיפים, שהם בחינת אריכות ימים ושנים למעלה מהזמן - זה נתן לכהן שהוא צדיק הדור, שהוא בחינת זקן דקדשה, בחינת (תהלים קלג, ב): "כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן, זקן אהרן שירד על פי מדותיו", כי אלו המקיפים אין אנו יכולין לקבל והם שיכים רק להכהן שהוא בחינת הצדיק שבדור שרק הוא זוכה להם, כי הוא נגדנו בבחינת למעלה מהזמן, ורק הוא מקבל אלו המקיפים והוא ממשיך לנו מקיפים, הינו שמכניס בנו דעת להוציאנו מעונות ולגלות לנו גדלת הבורא יתברך בהדרגה ובמדה כראוי.

נמצא, שעל־ידי שנותנין ראשית הגז לכהן - נתקדשה כל הגזה, שהיא בחינת לבושין, בחינת מקיפין, וזוכין לדעת דקדשה כראוי, ולבלי לכנס למה שהוא למעלה ממדרגתו, בחינת 'במפלא ממך אל תדרש'. כי ראשית הגז, דהינו ראשית הדעת - נתן לכהן. כי אי אפשר לקבל ולהשיג כל הדעת בשלמות - שלא יתקלקל הדעת לגמרי חס ושלום, כנ"ל, כי הראשית והעקר שרש הדעת שיך רק לכהן, שהוא בחינת הרב והזקן שבקדשה וכו', כנ"ל: