# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/4/

וזה בחינת (דברים יח, ד־ה): וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר ה' אלקיך לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים. כי הכהן זוכה לשרת בבית־המקדש שכלול מבן ותלמיד, כמבאר במאמר הנ"ל, ועל־כן שם בבית־המקדש נתכפרין כל העונות על־ידי הכהן שעוסק בקרבנות שמכפרין, כי הבית־המקדש והכהן הוא בחינת הדעת שממשיכין בבן ותלמיד, שהוא בחינת המקיפין הנ"ל, שהם ההפך מהעונות שהם רוח שטות כנ"ל. ובשביל זה נותנין ראשית הגז לכהן, כדי לזכות להמשיך הלבושין שהם גזת הצאן בחינת מקיפין הנ"ל, להמשיכן בקדשה כראוי כנ"ל. וזה לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים - 'הוא ובניו' זה בחינת המשכת הדעת בבן ותלמיד שהם בחינת בנים, כי גם התלמידים נקראים בנים, כמו שדרשו רבותינו ז"ל, כמו שכתוב (ישעיה נד, יג): "וכל בניך למודי ה'". וזהו הוא ובניו כל הימים - 'כל הימים' דיקא, כי הכהן על־ידי עבודתו בבית־המקדש, על־ידי־זה ממשיך הדעת שהוא בחינת המשכת המקיפין בבן ותלמיד בהדרגה ובמדה - שלא לעלות למעלה מהזמן, רק לגלות מה שאפשר להשיג בימים ובמדות. וזה כי בו בחר ה' אלקיך לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים - כי הוא ממשיך המקיפין לבן ותלמיד כל הימים דיקא, הינו מה שאפשר להשיג בימים ובזמן, ועושה סיג לדבריו - שלא לעלות למה שאי אפשר להשיג כל הימים, כי אין הזמן מספיק לבאר הדעת הזה וכו' כנ"ל, על־כן צריכין לתן לו ראשית הגז, כנ"ל: